--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> שואה >> השואה בטרנסניסטריה >> רשימת מחנות וגטאות >> ג-ה >> גולטה


TR GT CA גטו
גוֹלְטָה

פרבומייסק (אולביופול, בוגופול, גולטה) ((Pervomaisk (Olviopol, Bogopol, Golta)
מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז אודסה, ברה"מ/אוקראינה
מקום בזמן המלחמה: טרנסניסטריה, רומניה
 

View Larger Map

פרבומייסק הורכבה ב-1920 משלוש העיירות אולביופול, בוגופול וגולטה שהנהרות בוג (Bug) וסיניוחה (Siniukha) הפרידו ביניהן. בראשית המאה העשרים נמנו באולביופול כ-1,500 יהודים, בבוגופול כ-5,900 יהודים ובגולטה כ-1,250 יהודים. בדצמבר 1919, בימי מלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918), נרצחו עשרות יהודים בשלוש העיירות בפוגרומים של חיילי הצבא הלבן. בשנת 1920, בראשית השלטון הסובייטי, אוחדו שלוש העיירות לעיר אחת –פרבומאיסק. כמה מיהודי המקום המשיכו לעסוק במלאכה, אך רבים היו לפועלים ולפקידים במפעלים ובמוסדות ממשלתיים או בטחנות קמח ובבתי חרושת. יהודים אחדים החלו לעבוד בחקלאות בקולחוזים. בפרבומאיסק פעלה בבית המשפט מחלקה יהודית שהתנהלה ביידיש, ועד שנסגרו ב-1939 פעלו בה גם בתי ספר ביידיש. תהליכי עיור ותיעוש בברית-המועצות הביאו לירידה במספר התושבים היהודים בעיר, וערב פלישת גרמניה לברית-המועצות נותרו בה כ-6,000 יהודים. 
הגרמנים כבשו את פרבומאיסק ב-2 באוגוסט 1941. מספר לא ידוע של תושבי העיר הצליחו לברוח או להתפנות מזרחה או שהתגייסו לצבא האדום. מיד עם כניסתו לתפקידו ציווה המפקד הגרמני של העיר על היהודים לשאת סרט שרוול ועליו מגן דוד ואסר עליהם לצאת מבתיהם אחרי שש בערב. עד אמצע ספטמבר 1941 רוכזו מרבית היהודים באזור בוגופול בעיר. ב-18 באוקטובר עבר אזור גולטה לשלטון רומניה ונכלל בתחום טרנסניסטריה, ואילו אזורי בוגופול ואוליביופול נשארו בתחום השלטון הגרמני. 
ב-17 בספטמבר 1941 עשו הגרמנים אקציה ראשונה בגטו בבוגופול ורצחו מאות יהודים. באוקטובר 1941 נורו למות 120 יהודים ליד בית החרושת ללבנים. ב-15 בדצמבר 1941 שוב בוצעה בגטו אקציה גדולה. ב-9 בינואר 1942 נרצחו כל התושבים שנותרו בגטו, פרט לשלושים בעלי מקצוע – הללו נרצחו כעבור כחודש. בפברואר-מרס 1942 רצחו הגרמנים סמוך לעיר 1,600 יהודים מגורשים שהובאו מאזור הכיבוש הרומני. 
בגולטה – שהשתייכה כאמור לטרנסניסטריה – חיו יהודים שהצליחו להימלט מהשטח שבשליטת הגרמנים, בעיקר בעלי מקצוע שמשפחותיהם נרצחו. ביוני 1942 ריכזו אותם הרומנים בגטו מוקף גדרות תיל. עד סתיו 1942 התרכזו בגולטה כ-450 יהודים, ובהם קבוצת מגורשים מבסרביה (Bessarabia) ובוקובינה (Bucovina). בסוף 1942 שולחו יהודים מקומיים מגולטה למחנות בבוגדנובקה (Bogdanovka), אחמצ'טקה (Akmechetka) ומקומות אחרים, אך אחרי שבועיים הוחזרו קצתם לגולטה. בדצמבר 1942 נשלחה לעיר עוד קבוצה של 280 יהודים מבוקרשט וממקומות אחרים ברגאט. 
הרומנים ריכזו את היהודים משתי הקבוצות – המקומיים והמגורשים מרומניה – בשני אזורים נפרדים שהוכרזו גטאות. תושבי הגטאות בחרו ועד משותף. היהודים עבדו בעבודת כפייה. רופאים מהמגורשים עבדו בבתי חולים אוקראיניים ורומניים. יהודים שנמצאו לא כשירים לעבודה נרצחו או נשלחו למחנה באקמצ'טקה. עם זאת, החלו תנאי המגורשים להשתפר בהדרגה, לאחר שרובם מצאו מקור פרנסה. כשהגיעה לגולטה קבוצת מגורשים נוספת ביקשו מנהיגיה אברם קרסטינו (Creştinu) ואלפרד פולנדר (Folender) להשתלט על הנהגת כלל היהודים בגטו, ובתמורה לשיתוף פעולה עם הז'נדרמים הרומנים מונו למנהיגי היהודים בכל מחוז גולטה. במצב שנוצר לא הגיעה העזרה שנשלחה מוועדת העזרה היהודית בבוקרשט אל תושבי הגטו אלא נשארה אצל ראשי הוועד, והם אף מנעו הקמתם של מוסדות סעד בגולטה. 
באוקטובר 1943 החלו הרומנים להתיר חזרת מגורשים יהודים מבוקרשט ומהרגאט לבתיהם. לפי נתונים סטטיסטיים של הז'נדרמריה, בסוף 1943 נשארו בגולטה רק 72 מגורשים מבסרביה ומבוקובינה ומאה יהודים אוקראינים.

מקור: יד ושם

מפה אזורית


גולטה ברומנית Golta  עיר- המחוז,  168 ק"מ מצפון לאודסה .(Oaebsa)
בשנת 1926 ישבו בגולטה  9,896 יהודים שהיוו 31.2% מכלל האוכלוסייה.
תאריך הכיבוש בידי הצבא הגרמני-רומני: 2 באוגוסט. בספטמבר 1941 ריכזו הגרמנים בעיר גולטה את כל יהודי המחוז והוציאו אותם אל החפירות נגד טאנקים שנכרו בפרברים, ושם נורו במכונות ירייה  לאלפיהם. לדברי מפקד המשטרה הגרמנית בגולטה הושמדו באותו מעמד 36.000 יהודים.
בראשית אוקטובר 1941 הקימו השלטונות הרומניים בגולטה מחנה לבעלי מלאכה ולאנשי מקצוע יהודיים. עד לסתיו 1942 התרכזו בו 450 יהודים. בראשונה הובאה למחנה קבוצה בת כמה מאות יהודים מקומיים, שנותרו בחיים לאחר מעשי הטבח הרבים שנערכו בעיקבות הכיבוש. רובם היו שרידים שבני משפחתם נרצחו בידי הכובשים.
בימים האחרונים של חודש דצמבר 1941 הועברו לגולטה עוד כמה עשרות יהודים, בעלי מלאכה ואנשי תברואה, בעיקר מבאסאראביה, ובמיוחד יוצאי קישינאו הם הובאו למחנה בגולטה ממחנה בוגדאנובקה ,Bogdanovca  כמו כן הגיעו לעיר יהודים שחמקו מן המחנות הסמוכים ונמלטו מפני המתיישבים הגרמניים ביחידות ה-ס.ס."פומי" ,Vomi , שהטילו את אימתם עליהם.
הקבוצה השנייה הובאה לגולטה בשנת 1942. היו אלה מגורשים מבוקובינה.
בראשית פברואר 1943 נשלחה לעיר קבוצה שלישית, שהיתה מורכבת מ 280- יהודים שמוצאם מבוקארשט וממקומות אדרים ברגאט. קבוצה זו גורשה לטרנסניסטריה שישה חודשים קודם לכן בטענה שאנשיה השתמטו מעבודת הכפייה. מגורשים אלה הועברו לגולטה מן המהנות ויגודה (Vigoda) ואלכסנדרובקה (Alexandrovca) שבהם הועסקו בעבודת כפייה.
הכשרים לעבודה הועסקו בעבודות שונות, איש איש במקצועו : בעלי המלאכה - בסדנאותיהם של לגיון הז'אנדארמים המקומי ושל העירייה ; הפועלים - באיסוף הריסות ההפצצות, בטעינת קרונות ובפריקתם בתחנת הרכבת, בחטיבת עצי הסקה ובבקיעתם לצורכי השלטונות ועוד.
הרופאים, האחים ועובדים רפואיים אחרים נשלחו לבית החולים האוקראיני במקום, שבו אושפזו שבויי מלחמה ואזרחים אוקראיניים במספר צריפים. כמו כן הגישו עזרה רפואית לז'אנדארמים רומניים, שחלו במחלת טיפוס הבהרות ושכבו בתחנת הלגיון. בבתי חולים אלה לא קיבלו חולים יהודיים. בגולטה הופעל גם בית חולים לחולים גרמניים שבו הועסקו יהודים בעבודות ניקיון בלבד.
לכל העבודות האלה יצאו היהודים בלוויות ז'אנדארמים שהחזירו אותם בערב. במקומות העבודה היו מקבלים ארוחות דלות.
מדי פעם בפעם נערכו סלקציות שבהם נקבעו הכשרים לעבודה. היהודים, שנמצאו לא-כשרים,  הושמדו. המיון הראשון נערך מיד לאחר שהגיעה למקום הקבוצה מבוגדאנובקה (ר' לעיל). הלא-כשרים לעבודה בודדו בתחילה בחדר נפרד במחנה, ולאחר מכן הוצאו להורג, אחד אחד. מקבוצה זו נרצחו כולם בשבועות הראשונים של שנת 1942 בידי יחידת אנשי "פומי".
המיונים נמשכו מדי יום ביומו, ומעתה נשלחו כל היהודים שלא נמצאו כשרים לעבודה למהנה ההשמדה בטקמצ'טקה
כל אחת משלוש הקבוצות הנ"ל אוכסנה באחד מן הבתים ההרוסים או ההרוסים למחצה שבתוך העיר. בתים אלה הוכרזו כגיטאות.
תנאי החיים בהם היו קשים במיוחד. האנשים ישנו על הרצפה וניסו להתחמם בחום הדל של האש החלשה שניזונה מאבוקות עשויות סמרטוטים שהורטבו בנפט. באש זו אף חיממו את ארוחותיהם הזעומות. העשן, שעלה מן הסמרטוטים, מילא את החלל וכיסה את האנשים פיח.
הודות למהנדס גריגורה אנדוניאנץ מנהל לשכת המחוז, שמוצאו היה מבאסאראביה, נתקבלו כמה יהודים באסאראביים לעבודה במחסן המחוזי המרכזי למצרכים חקלאיים. תמורת עבודתם קיבלו שכר וכן מצרכי מזון. אחד מהם, שהתמנה מנהל המחסן, קיבל מדי פעם בפעם ממנהלי החוות שבאזור, מצרכי מזון, ששלחם לגיטאות לחלוקה בין היהודים. אחדים מבין היהודים, שבאו מבוקארשט, קיבלו מקרוביהם ברומניה כסף ושיחדו את מפקד לגיון הז'אנדארמים, מאיור רומולוס אמברוס כדי שישיג למענם עבודה נוחה יותר. יהודים אלה הועסקו כפקידים בבנק טראנסניסטריה, בשלטונות המחוז, בעירייה ועוד.
תנאי חייהם של היהודים בגולטה השתפרו לאט לאט, מאחר שרובם מצאו להם מקור לפרנסה בעסקם בעבודות שונות.
בגיטאות של שתי הקבוצות הראשונות (ר' לעיל) נבחר ועד משותף. עם בוא הקבוצה השלישית חלה הרעה במצבם של יהודי המקום. בראש קבוצה זו עמדו אנשים ששאפו לפרוש את השפעתם על כל יהודי האזור. מנהיגיהם היו אברם קרשטינו, אלפרד פולנדר ואחרים, שהניעו את מפקד לגיון הז'אנדארמים לפזר את הוועד היהודי הקיים ולמנות אותם כראשי היהודים במחוז גולטה כולו. ואכן נהפכו אנשי הוועד החדש, ובמיוחד קרשטינו, לסוכני מפקד הלגיון, אמברוס, שהשתמש בהם כדי להפעיל לחץ על היהודים. באיימם לשלחם לאקמצ'טקה או אל מעבר לבוג סחטו מהם סכומי כסף וחפצי ערך למכביר. חלק גדול מן היהודים שהיו בעיר ובמחוז ידם לא השיגה לספק דרישות אלה, ועל כן נשלחו לאקמצ'טקה.בסתיו 1942 החלה מגיעה תמיכה מוועדת העזרה בבוקארשט, אולם התמיכה שנועדה לכל יהודי המחוז - כ4,000- נפשות - עוכבה בידי קרשטינו, כביכול לשם חלוקתה בין יהודי העיר בלבד, אף על פי שבאותו זמן התגוררו בה רק כ11%- מכלל היהודים שהובאו למחוז. אך למעשה לא קיבלו יהודי גולטה עזרה כלל ועיקר, כי קרשטינו ועוד שניים שלושה מחברי הוועד נטלו לעצמם את הכסף, את מצרכי המזון ואת התרופות ומסרו חלק ניכר מהם לידי מפקד הלגיון.
על אף הסכומים הניכרים ששלחה ועדת העזרה בבוקאייטט לגולטה לא הוקם בה כל מוסד סעד לטובת המגורשים. היהודים במחוז היו גוועים מרעב, אלמלא העזרה ששיגר להם הוועד היהודי בדומאנובקה.
בעיקבות תלונות מרובות, שהוגשו נגד קרשטינו, נעצר באוקטובר 1943, וכן פוטר אמברוס ממשרתו. באוקטובר 1943 הוחזרו לרומניה המגורשים שמוצאם היה מבוקארשט וממקומות אחרים ברגאט (ע"מ).

בצילום: ילדים מבית היתומים היהודי דומנובקה שבטרנסניסטריה, בדרכם חזרה לרומניה בלוויית מנהל בית היתומים פלשטיין.
גולטה, אוקראינה, 28 בפברואר, 1944


לפי נתונים סטאטיסטיים של הז'אנדארמריה בטראנסניסטריה היו בסוף שנת 1943 בגולטה 72 מגורשים, מהם 54 מבאסאראביה ו18- מבוקובינה, וכן 100 יהודים אוקראיניים.
השלטונות הרומניים נטשו את העיר ב14- במארס 1944, המגורשים הורשו לחזור לרומניה ויצאו לעבר טיראספול. המשלחת של ועדת העזרה, שפעלה במקום זה, ארגנה את חצייתם את הדנייסטר מבאסאראביה ואת החזרתם לבתיהם.
ב27- במארס 1944 כבש הצבא האדום את גולטה. בית הדין העממי בבוקארשט דן את רומלוס אמברוס למאסר עולם. כן הועמד ב1945- קרשטינו בפני אותו בית דין ונדון ל25- שנות מאסר. פולנדר נשמט ב1949- ונדון ל8- שנות מאסר,

Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים