--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> שואה >> השואה בטרנסניסטריה >> רשימת מחנות וגטאות >> ז-ל >> טרוסטינץ


טרוסטינץ
TR CP B מחנ ה

טרוסטינץ (ברומנית : Trostineti עיירה במחוז טולצ'ין, עיר-הנפה, 30 ק"מ מדרום-מזרח לעיר-המחוז.
בשנת 1926 ישבו בטרוסטינץ 1,335 יהודים.



View Larger Map

תאריך הכיבוש בידי הצבא הגרמני-רומני: 25 ביולי 1941.
הקמת המחנה . בתהילת חודש אוגוסט 1942 הובאו ל-טרוסטינץ 60 יהודים שגורשו קודם לכן למחנה צ'טוורטינובקה
.(Cetvertinovca) רובם היו יוצאי צ'רנאוץ (Cerniuti) ואחדים - 3-2 משפחות - יוצאי דרום בוקובינה.  המגורשים שוכנו בחווה הממשלתית בקצה העיירה. מספר קטן של רופאים - ביניהם המנתח הנודע, ד"ר יוסף ראט (Rath) מצ'רנאוץ - וכן מספר מרפאי שיניים התגוררו בעיירה, והועסקו בבית החולים המקומי. כשהגיעו המגורשים לטרוסטינץ, לא נותר במקום איש מן היהודים המקומיים. חלקם הגדול נרצח בידי הגרמנים בהתקדמותם לעבר הגדה המזרחית של הבוג, ויתרם - 500 נפש - הועברו ע"י השלטונות הרומניים לגיטו לאדז'ין ,Ladejin) ע"ע) בנובמבר-דצמבר 1941.
בראשית אפריל 1943 הועברו לטרוסטינץ עוד כמה עשרות יהודים שהועסקו קודם לכן ב-קאריירה דה פיאטרה Cariera Piatra do עם בואם הגיע מספר המגורשים בטרוסטינץ ל135-. מוצאם היה : 65 מ-צ'רגאוץ, 17 מדרום-בוקובינה ו8- ממחוז דורוהוי .(Dorohoi) כן היו ביניהם 45 יהודים יוצאי אוקראינה שפונו מיאמפול (Iampol) ומ-מוגילב. רובם היו משפחות שלמות : גברים, נשים וילדים - ומקצתם בודדים.

שלטון ומשטר. חיי היהודים בטרוסטינץ -היה בהם משום המחשת העובדה, כי במידה רבה היה מצבם תלוי בגישה האינדיווידואלית של השליטים המקומיים אליהם. במקום זה השתנה היחם אל היהודים מדי פעם בפעם בצורה ניכרת בעיקבות חילופי גברי. 
בעיירה נמצאה תחנת הז'אנדארמים שהיתה כפופה למיפקדת לגיון הז'אנדארמריה ב-טולצ'ין. מפקד הלגיון בעיר-המחוז, קפיטן פטקאו ,lFetectu) נהג לבקר במקום לעתים מזומנות. ביחסו אל היהודים לא החמיר. למגורשים לא היה מגע עם תחנת הז'אנדארמים המקומית אלא לעתים רחוקות. לעומת זאת הציקו להם אנשי המשטרה האוקראינית המקומית שפגעו בהם מדל פגשם אותם בשוק. צורר יהודים היה הממונה על הנפה, עורך דין אלכסנדרסקו (Alexandre3vu) שהוציא הוראה למנהלי החווה להתייחס אל היהודים בחומרה רבה. כן נאחז בעצמו בכל הזדמנות להתעלל בהם בהיתקלו בהם בדרכו. בהגיע כסף מקרוביהם ברומניה היה שודד אותם, ולאחר מכן שולחם למחנות הגרמנים בגדה המזרחית של הבוג.
מצב היהודים הוקל בשנת 1943, כשבא במקומו הממונה החדש על הנפה, וצ'רה (Weczera) שנמנע מלהתערב במהלך החיים בטרוסטינץ. לעומת זאת סבלו היהודים מעולו של המהנדס החקלאי של הנפה, מאטייוויץ' (Mateevici) שהכביד את אוכפו על היהודים בחווה.

עבודות הכפייה . היהודים בטרוסטינץ שימשו כוח אדם לעבודות בחווה. יחסם של מנהלי המשק אל היהודים לא היה אחיד. בשנת 1942 ניהל את החווה קונסטאנטין ניקלשטה Nicleste Constantin שלא התאכזר ליהודים, אולם תכופות רמז להם, כי הינו מוכן לקבל מהם "מתנות", והיהודים עשו לפי מיטב יכולתם, כדי לספק את משאלותיו, על אף צמצום אמצעיהם' שונה מהתנהגות זו היה יחסו של יורשו, ניקוליי דורון Dodon Nicolae שלא הלך בדרכי קודמו. לעומת זאת החמיר את המשטר והטיל על מפירי המשמעת עונשים גופניים, אם כי לא במידה חמורה.  היהודים- גברים כנשים - עבדו בכל ענפי החווה : שדה, טיפול בבהמות, מרעה צאן, סדנאות, ייצור חמאה וגבינה וכו'. הקבוצות לעבודה החקלאית אורגנו יום יום מחדש. ביתר הענפים הועסקו העובדים באורח קבוע יחסית. בחווהעבדו היהודים יחד עם אוקראינים. כולם קיבלו שכר תמורת עבודתם : 2-1 מארקים ביום וכן מצרכי מזון.
לעתים נשלחו היהודים 'לעבודות אף במקומות מרוחקים יותר. קבוצת המגורשים הראשונה - זו שהגיעה לחווה באוגוסט 1942 - נשלחה עם תום העונה החקלאית, בדצמבר 1942, ל-קאריירה דה פיאטרה (ע"ע) לשם העסקת אנשיה בחודשי החורף. הקבוצה הוחזרה לטרוסטינץ באפריל 1943. באוגוסט 1943 נשלחו 20-15 מגורשים מ-ט' לעבודה בהקמת שדה תעופה בנסטרווארקה ,(Nestervarca) מקום שם עבדו שבועיים.

תנאי החיים . המגורשים שוכנו במספר צריפים שהיו בתחום החווה. השטח לא היה מוקף גדר תיל, כי הצריפים היוו חלק מן המשק. בתוך החווה,-בחצר ובשדה- התהלכו היהודים באורח חפשי, בהתאם לצורכי עבודתם. אולם הם לא הורשו לעזוב את החווה ולצאת לעיירה, אלא יום אחד בשבוע, ביום ראשון בבוקר, ובו ניתנה רשות לכל משפחה לשלוח נפש אחת לעיירה לערוך קניות בשוק.
כן הוצא רשיון בידי מנהל החווה ליהודי שהיה עליו לצאת לבית החולים, להתייצב בפני השלטון או במקרה דחוף אחר. בצהריים ובערב קיבלו היהודים ארוחות במטבח הציבורי של החווה. המנות היו דלות. בשעות, שבהן לא הועסקו היהודים בעבודות כפייה, הורשו לעבוד אצל פקידי החווה, ולהוסיף מעט אמצעי מחיה על השכר המועט שניתן להם תמורת עבודתם בחווה.
בחווה לא היתה כל עזרה רפואית. במקרים של מחלה חמורה ניתן ליהודים טיפול מידי הרופאים היהודיים והאוקראיניים שפעלו בבית החולים בעיירה. מגפות לא פרצו בטרוסטינץ אמנם היו מקרים בודדים של טיפוס בהרות ושל קדחת, ובמחלות אלה נספו 4-3 מן המגורשים. המתים נקברו בבית הקברות היהודי של העיירה.
הז'אנדארמים מינו ועד שמתפקידו היה לסמק להם כוח עבודה. הוועד המקומי קיים מגע מתמיד עם הוועד האזורי בטולצ'ין, ובאמצעותו קיבל את הסיוע שנשלח מוועדת העזרה ב-בוקארשט.
בימים הנוראים שוחררו היהודים מן העבודה לפי בקשתם. בראש השנה וביום הכיפורים ארגנו מניין וערכו תפילות. 

היחסים עם האוכלוסייה. היחסים עם האוכלוסייה הנוצרית היו תקינים. בתחילה, בשנת 1942, הסתייגו התושבים האוקראיניים ממגע הדוק עם היהודים, אם כי לא נהגו בהם בשנאה. עם התקרב החזית, בשנת 1943, השתפר יחסם אל היהודים, ובשעת הצורך הגישו התושבים האוקראיניים עזרה למגורשים.
 לפי הסטאטיסטיקה של הז'אנדארמריה נמצאו ב1- בספטמבר 1943 בטרוסטינץ 95 מגורשים, יוצאי בוקובינה. אותה שנה, בדצמבר, הוחזרו לבתיהם היהודים המועטים ממחוז דורוהוי שהיו בעיירה.

שלבי השחרור. ב13- במארס 1944 כבש הצבא הסובייטי את טרוסטינץ באותו יום נמצאו בעיירה כ120- יהודים.  כל הגברים, יוצאי צבא, מגורשים ומקומיים, גויסו לצבא הסובייטי ונשלחו לחזית. מבק המגורשים מרומניה, שגויסו בטרוסטינץ, נפלו או נפצעו כ10-. הנותרים חזרו יחד עם בני משפחתם לרומניה בראשית אפריל 1944. אולם רק כעבור שנתיים, ב1946-, שבו לרומניה שרידי המגורשים שגויסו לצבא האדום בטרוסטינץ.


מפה אזורית

 
 

Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים