'אחיות' - סיפורה של מרים שטרסברג לבית וידמאן שנולדה בבוריוועץ (Borivtsi) בוקובינה גדלה בקוצמן (Kitsman) בוקובינה ובהיותה בת 10 גורשה יחד עם כל משפחתה לטרנסניסטריה. הוריה אסתר, אליעזר דב ואחיה אברהם גוועו ברעב יום אחר יום בהורודוק (Horodek) מצפון למוגילב, אברהם דוב בן י"ג שנים גווע ב-כ"א בתשרי תש"ג, אליעזר יצחק בכ"ב בתשרי תש"ג ואסתר בכ"ג בתשרי תש"ג. אחיה זאב מת ממחלת הטיפוס ומרעב בי"ד בשבט תש"ג בלוצ'ינץ (Luchynets'), אחותה ציפורה נרצחה בברשאד (Bershad) שעל גדת הבוג (Bug).
האחיות שרה, מינה ומרים שרדו והקימו את ביתן בישראל.
כל יהודי בוריוועץ נרצחו בלילה אחד י"ג בתמוז תש"א בידי שכניהם הרומנים. את הגירוש מקוצמן לטרנסניסטריה ניהלו וביצעו הרומנים בשבת חול המועד סוכות תש"ב. בדרך הם שדדו והרעיבו למוות את המגורשים. לאחר המלחמה, מרים ומינה מגיעות עם 'רכבת הילדים' חזרה לרומניה. שרה בשל גילה הבוגר מורדת מהרכבת ונשארת במוגילב.
האחיות נפגשות שוב ב-1946 בארץ ישראל.
שרה הלכה לעולמה לפני עשרים ושלוש שנים, מינה הסתלקה לפני שלוש שנים. את סיפור האחיות לבית וידמאן סיפרה מרים לראשונה בקיץ תשע"א בירושלים כשמלאו לה שמונים.
