--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> קהילות >> ערים (+1000) >> קימפולונג >> ספר קימפולונג >> כרך א >> בתי כנסת בעיר קימפולונג
 
 
קימפולונג
ספר זכרון לקהילת יהודי קימפולונג-בוקובינה והסביבה
כרך א'  חלק ראשון פרק א' - קימפולונג והסביבה
בתי כנסת בעיר קימפולונג
 
   
רוזנטל ישראל (איזי)
בתי כנסת בעיר קימפולונג


הבה ונכתוב על שלושה מבתי הכנסת שפעלו בעיר:
א. בית הכנסת הישן, הגדול "די אלטע שיל" כפי שנקרא בפי התושבים;
ב. בית הכנסת "תלמוד תורה";
ג. בית הכנסת של חברת גמ"ח (חברת גמילות חסדים) "הטמפל" כפי שנקרא בפי רבים (בגרמנית או ביידיש).
והנה תולדות בתי-הכנסת:

די, אלטע שיל"

בית הכנסת הגדול ("די אלטע שיל") נבנה שנים רבות לפני מלחמת העולם הראשונה, בזמן כהונתו כרב של ר' רפאל המר, ראשון הרבנים של העיר. הוא שופץ והורחב בשנת 1935 בתקופתו של עו"ד ארקדיוס בר כראש הקהילה.


"די אלטע שיל" בית הכנסת הישן כפי שהוא נראה כיום. בבית הכנסת הישן נמצאה גם עזרת נשים ותנור חימום לחורף. התפללו בו מדי יום ביומו, בוקר וערב. הוא שימש לא רק כמקום תפילה, אלא גם כבית מדרש וכבית ועד למטרות שונות. היו כאלה שלמדו בו תלמוד בשבתות, היתה קיימת בו ספריה עם תלמוד ושאר ספרי קודש.
גם אירועים משפחתיים וציבוריים התקיימו בבית-כנסת זה. אני זוכר למשל את יום האזכרה לבנימין זאב הרצל ולחיים נחמן ביאליק.
ביום פתיחת הלימודים בבית הספר היסודי, הלכנו לאחר הפתיחה: התלמידים הנוצרים לכנסיה ואילו אנחנו, היהודים, לבית הכנסת הגדול. הרב רובין קיבל אותנו ודיבר לפנינו. הוא היה אומר ששלושה בתים מעצבים את דמות היהודי: בית ההורים, בית הספר ובית התפילה והמליץ בפנינו לבקר תכופות בבית התפילה.



במשך השנים התרחקתי מן הדת והאמונה, אבל נשארתי שומר מסורת ומבקר בבית הכנסת בשבתות ובחגים. לדעתי, שבת או חג בלי בית-כנסת זה כמו אוכל בלי מלח.
הרב רובין, רב העיר היה המנהיג הרוחני של קימפולונג. בשנות הגימנסיה לימד אותנו לימודי דת וחייב אותנו להשתתף בבית-הכנסת בקבלת-שבת. אחרי התפילה נוצרו מעגלים ששוחחו בענייני דיומא, עד שהתפזרו.
בראש השנה וביום כיפור שררה בביתהכנסת אווירה של חגיגיות והתרוממות הרוח. לתיאור האווירה שם יש צורך בסופר דגול.
לנגד עיני עומדת דמותו של חיים יששכר שיבר, סבו של בובי שיבר, המתפלל המבוגר ביותר בבית הכנסת, יהודי מן הדור הקודם, בעל זקן לבן וארוך. אני זוכר אותו פותח את ארון הקודש לפני
ארון הקודש ההקפות, בשמחת תורה, בפסוק: "פתחו לי שערי צדק!"
בעל השחרית ביום כיפור וראש השנה היה יהודי בשם דויד (דודל) בזנר. כל המתפללים אהבו את קולו החזק והערב כשפתח ב"המלך ..." דודל בזנר, לשעבר סוחר תבואה מצליח, התפלל בהתנדבות. נכדיו וניניו נמצאים בארצות הברית וכפי שנאמר בספר הזיכרון שלנו - הם דתיים.
התוקע בשופר בראש השנה היה הרב רובין והשוחט ראוכוורגר, שהתפלל מוסף לפני התיבה, היה חזן רגיל, בינוני.
בכל שבת אחרי הצהרים התקיימה סעודת "שלוש-סעודות". המתפללים תרמו חלות, דגים מלוחים ושתיה (שנפס). מנהג זה נשתמר. כשביקרתי בקימפולונג בשנת 1973
הוזמנתי ל"שלוש-סעודות", אלא שמספר היהודים בעיר הצטמצם.


גבאי היה משה שניידר במשך שנים רבות. פעל הרבה גם משה מוזר, יהודי בקי בתורה ובתלמוד, מאיר קיסמן תעשין עשיר שתרם הרבה כסף לבית הכנסת; התכשיטן באומגרטן, יהודי משכיל, שנפטר בגיטו מורפא עם בתו עורכת-דין. מתפללים נוספים היו: שמעון רוזנטל, דודי שאול באואר, לייב טמלר סבו של ארני שפטר, דוד פיסטינר, אביו של יעקב פיסטינר, תסקל פולק, אביו של קלמן פולק, האחים יעקב ולאון באר, שלמה אוסטפלד, גלזברג זונציו, דיסטלפלד ברל, מנדלוביץ שמואל, כץ משה, קרייזל אדולף, טרטר יוסל ובר חיים, החזן המפורסם ינקעל שכטר, ולוו הרלינג, ומרמן מנדל, זומר זיגמונד, יעקב ואהרון הורוביץ. ועוד רבים אחרים שאיני זוכר אותם, יהא זכרם ברוך!

היה קיים גם בית-כנסת של החייטים (שניידערישע שיל) שבו התפלל ה"פרולטריון" שלא חש בנוח בין ה"בורגנים". גבאי בית הכנסת הזה היו שני חייטים, 
מרדכי, ז"ל. אחד מהם רזה וגבוה בשם זיגל אביו של ד"ר זיגל. השני - נמוך קומה ושמן בשם נדלר, אב לפרופסור מארצות הברית. תפקיד נוסף של נדלר היה: האחראי לסעודה-השלישית. הוא זה שחילק את האוכל למשתתפים.
חברי המנין הזה קיבלו חדר משלהם בתוך בית הכנסת הישן ושם התפללו. זה היה חדר צר ובו כעשרים מקומות ישיבה. בין מתפללי בית כנסת זה היו: הלפר איזק, לנדסקרונר זיגמונד, נדלר, שטנגר ועוד רבים שאת שמם איני זוכר.
הנשים התפללו בעזרת נשים של בית הכנסת הישן. מנהיגם הרוחני של מתפללי בית- הכנסת של החייטים היה זליג בוהורוצ'נר ,(Bohoroceaner) יהודי נמוך קומה, בעל זקן
אדום, זגג במקצועו, אב לשלוש בנות יפות. זליג אהב כוסית...
היה לו קול ערב והתפלל ברגש. אבי ז"ל סיפר, כי הרב מישל אמר פעם: כששומעים את תפילתו של זליג, בלי לראות את פניו, נהנים מתפילתו...
חודש תשרי היה החודש של זליג, אז שהה בבית הקברות וערך "אל מלא" לכל דורש. היה אכלן ממדרגה ראשונה. לחתונות, בריתות-מילה או בר-מצווה היה מופיע בלי הזמנה, היה מתיישב על יד הרב רובין, שרק טעם כזית מן המנה היפה שקיבל, את השאר חיסל זליג. זליג סיים את צלחתו ועבר לצלחת הרב. ואל תחשבו שלא היה מוכן נפשית למנות נוספות.
בליל פורים אחד, הייתי בדירתו של דוד פיסטינר שגר אצלנו בשכירות. אורח של פורים נכנס. זה היה זליג, שבא לקבל את דמי-פורים. בדירה עמד ריח של כרוב, הכרוב הממולא "הולישקס", שנוהגים לבשל בפורים. זליג עמד במקומו ופרץ בבכי. אמר שאשתו חולה ואינה יכולה לבשל לו. מששמע זאת דוד פיסטינר ציווה להביא מנה הגונה של "הולישקס" ליהודי הרעב. אני בטוח שזליג חזר על "הפורים שפיל" הזה בבתים רבים.
למרות הכל, יהא זכרו ברוך!

על בית הכנסת תלמוד-תורה:
זה היה בנין חדש יותר ונבנה בחצר בית הכנסת הישן. בשנת 1973 בביקורי בקימפולונג, כבר נהרס. בבית כנסת זה היו שני אולמות וגם עזרת נשים, אולם יפה עם ציורים. כן נמצאו בו ארון קודש ורהיטים יפים. התפללו בו רק בשבתות ובחגים.
האולם השני היה פשוט למדי ובו תנור חימום. הוא שימש כ"חדר". לימדו שם המלמדים משה איציק משה יוסל. גם אני למדתי שם.
חזן בית הכנסת "תלמוד תורה" היה משה קרמר, משגיח על כשרות הבשר מטעם הקהילה. המנהיג הרוחני היה בעל מכולת בשם הלפר, יהודי מלומד. עד כמה שזכור לי בין מתפללי בית הכנסת "תלמוד תורה", היו: אברהם יצחק ובנו מילו, גינגולד אברהם, סובה משה ובניו פישל, בומרל ופילוק, שמואל ויז'ניצר, לייבלה פישלר, נידרהופר מילו וגודל, שפטר קופל ובניו מילו ושלומציו, צנטנר זכריה, סולומון ועמנואל פכט, בלום ישראל, דינר אדולף, הוימן וולף ועוד מתפללים שאיני זוכר אותם.
 
 
 
"תלמוד תורה" בקימפולונג לאחר טרנסניסטריה 1948. יושבים מימין לשמאל: פילוק סובה, איזק הלפר, שויל באואר, הרב פוירוורגר, השוחט פנחס ראוכורגר, בנימין לזג, בומרל סובה, ליבל'ה ראוכוורגר. בעמידה: ולוו הרלינג וילדים - התלמידים שחלקם עומדים.

בית הכנסת ה"טמפל" של חברת גמ"ח
זה היה בית הכנסת החדש ביותר בעירנו. בני משפחת יוסל ויונס הולדנגרבר, וותיקים בעיר, היו מייסדי ה"טמפל" והגבאים... גם כאן היו שני אולמות. אולם אחד מפואר, ארון קודש מרשים ורהיטים יפים. אולם זה היה סגור כל החורף. התפללו בו רק בחגים ובשבתות. אולם נוסף, פשוט יותר, ובו תנור חימום. שם לימד יהושע מכלוביץ את הילדים ובו התפללו בשבתות.
בחגים עבר לפני התיבה יענקל שכטר המפורסם, בנו של ולוול שויחט. הוא נעזר במקהלה מאד מוצלחת... המנהיג הרוחני היה אפרים הכטלינגר, ציוני נלהב, בקי בתלמוד ובכלל ביהדות. הוא האיש שיסד את סניף מזרחי בעיר. מתפללים נוספים היו: דראך דוד ובנו מילו, גרף יונס, האוזירר ברטהולד, ונגר משה, לינדנבאום יוסף, האחים מנדל ואלי פנר, קלופר ובניו חזקאל ומאיר, בלייויים נפתלי, טאוב זיגי, נוישץ איגנץ, קרל להט, דרפל ברונו, לנדמן וולף ובנו זיגו, מרדלר יעקב, ריפל אייזיק, שוסטר מאיר ורבים רבים אחרים שאת שמם איני זוכר
 
 
 

 

 

Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים