קהילה מאורגנת לא היתה ב-דראצ'ינץ וכן גם לא ארגון יהודי אחר. יהודי הכפר היו מסונפים לקהילת סטאנשט(Stanesti). ברשותם היו 3 בתי תפילה מלבינים, 2 "חדרים" ומקווה טהרה. רוב היהודים עסקו במסחר. לאחדים היו אחוזות אותן החכירו לנוצרים, והדבר היווה סיבה לחיכוכים עם התושבים המקומיים, אוקראינים ברובם. במועצת הכפר היו 3 חברים יהודיים.
השואה
בקיץ 1940 סופח הכפר לבריה"מ. הרוסים גירשו לסיביר חמש משפחות יהודיות. בתחילת יולי 1941, אחר פרוץ המלחמה נגד בריה"מ, חזר הכפר לרומניה. החיילים הרומניים שהגיעו למקום רצחו 120 יהודים מתושביו בעזרת האוקראינים. היהודים שנשארו בחיים אחרי הטבח נשלחו לטראנסניסטריה דרך אדינץ (Edineti) שבבסראביה, שם מתו רוב המגורשים. כ- 80 אחוזים מיהודי דראצ'ינץ נספו בטבח ובגירוש.
קישורים
מה שנשאר, סרט - הסופר אהרון אפלפלד בביקור שורשים בכפר הולדתו, דרצ'ינץ. מקורות
