--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> קהילות >> ערים (+1000) >> וטרה דורנה >> קדמוניות העיר
 
 
וטרה דורנה
מאת מרצל בינר
קדמוניות העיר
 
 

מרצל בינר
 קדמוניות העיר

גיאוגרפיה

בצפון הרי הקרפאטים ולרגליהם משתרע חבל ארץ שלו הידוע בשם בוקובינה.
הרים, עמקים, כרי אחו, פלגי מים שוצפים וזכים, יערות עצי אלון מחטניים ועצי אשור.
האשור הקרוי בשפות סלאביות BUK העניק לאזור את שמו BUKOVINA.
בתוך כל היופי הזה, התמזגותם של נהר ה-"ביסטריצה הזהובה" (כפי שכינו אותו אנשי המקום) ונהר ה-דורנה, משתרע גיא עמוק הידוע מימים קדומים כ-TZARA DORNELOR (ארץ הדורנות).
השם "דורנה" נכרך באגדות רבות; מניחים כי ראשיתו בתקופת רומי.
הקיסר טראינאנוס הפך את השטחים שנכבשו מידי הדקו-גטים למושבה DAKIRINA; ייתכן ש-DORNA נגזרה משם זה.
אגדות אחרות קושרות את השם לנסיך (VOIEVOD) הראשון של המחוז, DRAGOSH-VODA.
העמק המוקף הרים היווה גבול אסטרטגי.
כאן נבלמו הרוסים שבשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, עת פלשו לבוקובינה כולה.
בתקופת ילדותנו היינו מחפשים מזכרות מימי המלחמה – ואלה נמצאו לרוב: בהר – BARNAREL שבגדה השמאלית של ביסטריצה – שם מצאנו כלים מתוצרת רוסית וכן ב-"הר השחור" (DEALUL-NEGRO) שממול שהיה מרושת חפירות ובהן שיירים של כלי מלחמה אוסטריים.
הודות למיקומה בוקובינה הייתה מימיה הקדומים נקודת מעבר לכמה עורקי תעבורה במסחר: לעבר טרנסילבניה דרך מעבר ההרים TIHUTZA, למולדובה דרך מעבר ה-MESTECANISH ולאורכו של הנהר ביסטריצה ול-MARAMURESH דרך מעבר ההרים PRISLOP.
לסוחרים העוברים מאזור אחד למשנהו, בוקובינה שימשה צומת דרכים ונקודת מנוחה והתרעננות; הדבר הביא בזמנים קדומים להקמתם של
יישובים אחדים לאורך שני הנהרות.

היסטוריה

בוקובינה הייתה חלק בלתי נפרד מנסיכות מולדביה העתיקה.
גליציה בצפון וטרנסילבניה במערב היו אז מחוזות בקיסרות אוסטרו-הונגריה, בעוד בסרביה שבמזרח נכבשה מאוחר יותר בידי רוסיה הצארית.
בשנת 1774 הפכה בוקובינה חלק מאוסטרו-הונגריה לאחר סיפוחה בידי הקיסרית מריה-תרזה (עד סוף מלחה"ע ה- I בסוף שנת 1918).
בעת שלטונה של אוסטריה, נאבקו הרומנים המקומיים למען זכויותיהם ואף זכו להישגים בבתי המשפט האוסטריים.
קבוצת איכרים חופשיים ממחוז אגן הדורנה, הידועה בשם VICILICI, העניקה שם זה לאחד מרחובותיה של דורנה.
משפחות יהודיות אחדות התגוררו באותו רחוב.
לזכר אותו ניצחון הקימו תושבי דורנה מבנה מרשים במרכז העיר כדי שישמש בניין העירייה.
בקצהו המזרחי מתנשא מגדל מרובע שבראשו מנגנון שעון עם מחוגים בארבע רוחות השמיים, והוא נראה בעמק כולו.
השלט בכניסה מסביר כי הבניין הוקם בשנים 1896 – 1897, ומעל הכניסה מתנוססת הכתובת PRIMARIA ("עירייה" ברומנית).

עיר קיט ומרפא

וטרה-דורניי (VATRA-DORNEI), דורנה וטרה בעת השלטון האוסטרי, או בפשטות דורנה, הנה עיר קיט ומקום מרפא ידוע, עם מעיינות מינרלים, ה-BURCUT המפורסם העשיר בברזל ובחומצה פחמתית – ועם מרבצי כבול טחוב הידוע בסגולותיו לריפוי מחלת השיגרון ודומותיה.
בשנת 1845 הותקנו מתקני מרחצאות המרפא והטיפולים; אלה שופצו ונבנו מחדש לקראת סוף המאה ה-19 כדי לענות על הביקוש הגובר של הנזקקים להם.
אז הוקם גם פארק הנופש שתחילתו בגדת נהר הדורנה והמשכו ממרגלות ההר DEALUL-NEGRU.
שבילים מפותלים עוברים בתוככי העיר עד פסגת ההר, ובצדם ספסלים ומבני עץ קטנים – תחנות מנוחה למטיילים.
התחנה האחרונה נושאת את שמו של שודד ידוע, TERENTE; האגדות ושירי העם מספרים כי היה נוהג לחטוף נערות צעירות...
בימות הקיץ הרהיבו את העין ערובות פרחים שטופחו ביד אומנת משני צדי השביל הראשי.
בקצהו העליון שעון גדול עשוי מפרחים היה מראה את השעה המדויקת, ובפוויליון הבנוי מעץ מגולף ניגנה תזמורת צבאית מנגינות לכת ומוסיקה קלסית קלה.
העצים סביב המו ציפורים וכן סנאים שהיו כה מאולפים עד כי יכולת להאכילם מכף ידך.
היו מספר נקודות שבהן נבעו מי מעיינות הבורקוט הטבעיים.
מדי יו ביומו נהגו אנשי דורנה להביא מהם הביתה בקבוק מלא לשימוש בעת הארוחה.
הציפוי האדמדם שאות קיבלו בקבוקי ה-"בורקוט", בא מהיצמדותה לזכוכית של תכולתם העשירה של המים במינרלים ובברזל.
אחד המבועים האלה נבנה במאה ה-19 כהעתק מגדל מצודה מימי הביניים ונקרא ע"י האוסטרים "DIE FALKENHAYN QUELLE"; הרומנים כינו אותו "IZVORUL-SANTINELA" שהפך גם לסימן היכר של העיר.
נקודות נביעה אחרות נבנו מעץ מפוסל המושך את העין.
בכניסה לפארק ניצב, ה-KURHAUS, שהיה העתקו של מבנה בווינה שנשא את אותו שם, אשר התפרסם הודות למלחין יוהאן שטראוס שהתגורר בו ב-ווינה.
הייתה בו מסעדה הדורה ואולם נשפים עתיר קישוטים שבו נערכו ערבי מחול וחגיגות לרוב.

  

תעשיה ומסחר

שפע היערות שימשו יסוד לתעשיית עץ משגשגת שהתחילה בסוף המאה ה-19 והתפתחה במהירות.
כריתת היערות – רבים מהם יערות בראשית – המנסרות והסחר בעצים היו בראש ובראשונה בידי יהודים.
מצב זה נמשך, בשינויים זעירים, גם בעת השלטון הרומני: חברות ההפקה והיצוא "מולדובה", "האחים שיבר", שעיה פיסטינר, יעקב דרוקמן, והמנסרות של מוזס פכט ואהרן כץ הן דוגמאות אחדות.
משפחת קליפר – האב מאיר ובניו נתן, פריץ ומוריץ – עסקה הן בכריתת יערות והן ביצוא.
נתן היה בעל מוניטין ביערנות בהיקף המקומי והארצי כאחד.
היהודים חלשו גם על המלאכות: מרבית החייטים, הסנדלרים, המסגרים, הזגגים, הפחחים החשמלאים והנגרים היו יהודים.
אברום הירש היה בעל מספרה, אך היה גם מעין תברואן: הוא היה מצמיד עלוקות לגוף החולה ומשתמש באמצעי ריפוי עתיקים אחרים; מדי פעם שימש גם כמרפא שיניים והיה עוקר שיניים.
שני השענים בעיר היו אז יעקב פלנר והרמן בינר; בעל בית דפוס אז פנחס רוזשטראוך.
הודות למרחצאות המרפא הלך וגדל מספר האורחים בחודשי הקיץ.
הצורך להאכילם ולהלינם הביא לפיתוח מהיר של עסקי המזון והאירוח.
עסקים אלה הוחזקו ברובם בידי יהודים: בעלי חנויות המזון היו אז סכטר, פכט, ראוכוורגר וגוט, ובעלי החנויות לכלי בית ולכלי עבודה היו שמדי וולפר.
גם בתי המלון והמסעדות היו בבעלות יהודית או חכורות בידי יהודים.
את מסעדת הקזינו חכר היהודי שטאר, את מלון הקהילה מתיאס נוימן, את מלון "צנטרל" פאוסט ודרך.
נחום בראונשטיין היה בעל מלון "הבסבורג".
שפע המבקרים בחודשי הקיץ היוו מקור להשלמת הכנסה למשפחות יהודיות רבות אשר השכירו להם חדרים או הציעו להם מטבחים פרטיים.
אורחי מרחצאות המרפא באו בעיקר מאזורים שונים שבקיסרות האוסטרו-הונגרית, כגון גליציה ווינה, וכן מבסרביה ומרומניה הישנה.
העיר צמחה יחד עם מבניה החדשים: הוקם המלון BAHN-HOTEL, וגשר העץ הישן שעל נהר דורנה הוחלף בגשר פלדה חדש.


היהודים

התעודות הראשונות המעידות על נוכחות יהודית מספרות על שיירות שנשכרו ע"י יהודים במאות ה-14 וה-15 ואשר עברו בדרכים אלה.
בדרכם של הנוסעים היו בוודאי תחנות שבהן ערכו הפסקות במסעותיהם, בעיקר למנוחת השבת ולאכילת מזון כשר; ייתכן שדורנה הייתה מקום כזה.
הישובים היהודיים הראשונים באזור מתועדים לראשונה בתעודות מהמאה ה-17.
במפקד האוכלוסין שנערך ב-1880 התפקדו בוטרה-דורניי 494 יהודים מכלל 3,980 תושבי העיר.
הם היו כפופים למנהל הקהילה היהודית בקימפולונג.
בשנת 1891 נעשתה דורנה קהילה יהודית עצמאית.
בניגוד לשכניהם ברומניה הישנה שבה נאסר על היהודים – בצד הגבלות אחרות – להיות בעלי נכסי דלא-ניידי, יהודי בוקובינה בדרך כלל לא הופלו לרעה, ולקראת סוף המאה ה-19 אף נהנו מזכויות אזרחיות מלאות.
הם נטלו חלק פעיל בפיתוח העיר כאתר קיט בעל מוניטין, ומספר היהודים גדל בקצב מהיר.
בקיסרות הרב-לאומית הם הרגישו "בבית", ולקיסר פרנץ-יוסף ה-I אף ניתן שם יהודי: פרוים-יוסל...
היהודים השתתפו גם בפעילות הציבורית בעיר: שלוימה פיסטינר, יענקל דרוקמן ומשולם דרוקמן היו חברי מועצת העיר.
הרמן בינר היה נשיא איגוד האומנים שבו היו חברם בעלי מלאכה יהודיים וגרמניים.
מספר רופאים יהודיים העניקו אז אופי מיוחד למרחצאות המרפא, ביניהם יועץ הקיסרות ד"ר ליבל, ד"ר הארט, ד"ר שייד, ד"ר ווהל.
מוהר היה רופא השיניים של העיר.
יהודים הועסקו אז כאנשי מקצוע בשירות הציבורי: כס המשפט היה בידי השופטים היהודיים רובינסון, דרך וונדר.
רובין פולק וגרשון גרייף היו פקידי בית המשפט.
משרד רישום המקרקעין היה בידי קסלר.
עורכי הדין היהודיים היו ד"ר גבריאל האוזליך, ד"ר ליפוביץ, ד"ר מ.דולברג, א.קניג, ד"ר מ.שאפל, ד"ר איזידור האוזליך, ד"ר א. לנגהאוס וד"ר ס.רובינגר.
מנהל הדואר היה היהודי שטנר; הפקידים היהודיים היו פ.זלצינגר, מקס פרוכט, מנשה פריאר ואדלשטיין.
בתחנת הרכבת עבד היהודי גוטמן כמנהל התחנה ואילו יוסף פכט ויוסף גרינברג עברו כמבקרי תנועה.
גב' כץ הייתה מורה בבית הספר היסודי לבנות.
הפעילות הבנקאית נשלטה במלואה בידי יהודים: דרך חלש על עסקי הבנקאות והאחים שיבר היו בעלי ה-"OST-BANK"; גם ה-"KOMERZ-BANK" וה-"HYPOTHEKEN BANK" היו בידי יהודים.
כאשר קהילת דורנה נעשתה עצמאית, בשנת 1891, מנהיגה הרוחני היה הרב פרנקל ואחריו בא הרב מרגושס.
נשיא הקהילה עד 1914 היה אנצ'ל יעקב, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה הוצב בראש הקהילה ועד בראשותו של לייב אריה האוזליך.
חברי הוועד היו איזק רוזנר, אברהם ברונשטיין, שמעיה פיסטינר, סלומון כהן, איזק פכט, מוזס רש, ישראל יעקב וכן ראש החברה קדישא אפרים פליישר.
פנחס רוזשטראוך עמד בראש החברה לסיעוד חולים.
מזכיר הקהילה היה בנימין.
בשנת 1914 שילמו 365 חברים לקופת הקהילה סך 16,398 כתרים אוסטריים.
שלוש חברות סיוע לעניים היו בקהילה, אחת מהן לנשים.
כן היו בה שתי קופות-חיסכון שהעניקו אשראי לבעלי מלאכה נזקקים.

המקור: - "GOLD", כרך 2, עמוד 82 וכרך 1 עמוד 49.

 

 

Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים