--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> קהילות >> חסידות >> ישיבת "תמכין דאורייתא" בסערעט
 
 
ישיבת "תמכין דאורייתא" בסערעט 
 
 

 

קונטרס מכתבי תהלה מצדיקי וגאוני הדור
על ישיבת "תמכין דאורייתא" בסערעט-בוקאווינא

שנוסדה ע"י משפחת הסופרים בשנת תרס"ו
בהסכמתו ובעידודו של כ"ק מרן הסב"ק זי"ע



מבוא:
ישיבת החת"ס בפרעשבורג

כאשר נסתלק מן העולם הגה"ק החתם סופר זצ"ל, שהיה מגדולי הרבנים והמנהיגים הרוחניים שקמו לישראל במאות השנים האחרונות, השאיר אחריו צוואה שנסתיימה בתפילה "יהי רצון מלפניך ה' נותן התורה ית"ש שלא ייבש המעיין ולא יקצץ האילן". אכן נתקיימה תפילתו, והשושלת הרבנית המלכותית מאן מלכי רבנן של רבני פרשבורג לבית סופר, נמשכת והולכת מאז ועד היום הזה. ואמנם גם השפעות פעולותיהם של החת"ס ז"ל וצאצאיו אחריו לדורותיהם, כדוגמת ענין התייסדות והנהגת ישיבות כלליות, נמשכת בפועל בימינו אנו להנאתנו ולטובתנו, וצדקתם עומדת לעד.
הגאון החת"ס קברניטה של יהדות אונגארן, היה זה שעיצב את דמותה של יהדות זו. בכח תורתו וצידקתו נשמעו לו כל בני דורו, ותלמידיו ותלמידי תלמידיו ישבו כסאות למשפט ברחבי ממלכת אסטרייך-אונגארן, והפיצו תורה ויראת שמים בנוסח האשכנזי הישן, ששילב יראת שמים עם מלחמת תנופה נגד המתחדשים. החת"ס ותלמידיו הם שהצילו את יהדות אונגארן ממה שאירע ליהדות אשכנז. עד פרוץ השואה האיומה היו פרושים ברחבי אונגארן בכל עיר ועיירה ואפילו בכפרים הקטנים ישיבות לתלמידים מקשיבים שלמדו תורה גפ"ת והלכה בנוסח ההונגרי הידוע. דמותו של רב תופס ישיבה עוצבה בבית מדרשו של החת"ס ומכוחו שייחד לתלמידיו ותלמידי תלמידיו עד לדורינו אנו.
על שטח אונגארן הישנה והגדולה שלפני מלחמת העולם הראשונה, היו קיימות ישיבות ואהלי תורה מאות בשנים. אבל אבן השתיה להפצת התורה על פי שיטות ומסגרות שונות הונחה על ידי הגאון ה"חתם סופר" זי"ע. הוא הכוכב המזהיר על שמי יהדות התורה שיסד את הישיבה הענקית בפרעשבורג והעמיד תלמידים גדולי התורה וגבורי האמונה לאלפים. תלמידי חכמים אלה נתקבלו לרבנים בקהלות הגדולות והקטנות שבאונגארן הישנה, וכמעשה רבם הגדול והדגול, ולפי שיטתו בלמוד התורה, הקימו גם הם בקהלותיהם ישיבות גדולות וקטנות. ותלמידי תלמידיו הוסיפו לרתק את שלשלת הזהב.
על מאות תלמידיו האציל מהודו ומרוחו, והדריכם בשיטת חינוך המיוחדת לו בתורה במוסר ובתפילה. הוא יצק את יסודות ההנהגה שלה, שלפיהם התנהלה הישיבה במשך כל שנות קיומה. על מטבע זו של הישיבה שטבע הח"ס לדורות מעיד בנו בעל הכתב סופר ז"ל בפתיחה הראשונה לתלמידיו: "והוא למדנו דרך התנהגות ישיבה, ובאיזה אופן ותכלית ללמוד עם הישיבה, וקבע שיעורין כסדרן, והרבה אשר איזן ותיקן לנו בעניני תפלה ואיך מתפללין, ואין צריך עתה רק התעוררות תמיד בל ישונה כל שהוא ואין צריך כעת חכמה יתירה וצדקות רבה לנהל ישיבה".
השפעתו ע"י ישיבתו היתה לא רק לדורו אלא לדורות רבים. וכל מי שלמד עד שנת השואה האיומה באירופה המרכזית הוויות דאביי ורבא יראה ויבין, שכל הנחלים היו הולכים אל הים הגדול, ישיבתו של בעל הח"ס ז"ל, ממנה היו יונקות כל שאר הישיבות בדרך לימודן וסדרי התנהגותן.
וכן אומר נכד הח"ס הגאון רבי שלמה סופר ז"ל (בס' חוט המשולש): "מיום שפסקו הישיבות הגדולות בימי הקדמונים לא נמצאה ישיבה גדולה וחשובה כמו ישיבת זקני מאוה"ג ז"ל הן באיכות והן בכמות וכו'. הוא החזיר עטרה ליושנה והעמיד תלמידים לאלפים, וגדולי מופלגי תורה אשר יראת א' אוצרם במדינתנו אסטרייך אונגרין, והרבה ת"ח מופלגים חוצה לה, היו תלמידיו או תלמידי תלמידיו, וממנו יתד וממנו פנה בכל עת ועונה".
גם בשנים המאוחרות היתה ישיבת פרעשבורג דוגמא ומופת אף לישיבות גדולות אחרות בארצות שכנות. ובשנת תר"ע כאשר ביקש הגה"ק המהרש"ב מליובאוויטש זצ"ל, לכונן את ישיבתו, ביקרו הוא ובנו האדמו"ר רבי יוסף יצחק בישיבת פרעשבורג כדי לעמוד מקרוב על אופן התנהלותה ומבנה הרוחני של הישיבה ולעשות כמתכונתה.
גם הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, האב"ד לובלין ומייסד "ישיבת חכמי לובלין", ביקר את הישיבה בפרעשבורג לפני שיסד את ישיבתו בלובלין, כדי לעמוד על הסדרים הנהוגים בישיבת פרעשבורג. הגאון ר' עקיבא סופר זצ"ל נתן לכלם כל האינפורמציה שהיו צריכים לכונן את ישיבותיהם, ורבי מאיר שפירא זצ"ל נתרשם בעת ביקורו זה וקבל את ההשראה למאמר תהלה על ישיבת פרעשבורג שהופיע תחת הכותרת "פראג פרעשבורג" בעתונות היהודית של אז. רבי מאיר שפירא חיווה במאמר זה את דעתו והשקפתו, כי ישיבת פרעשבורג כאשר הוא רואה אותה בעת ביקורו, היא השתלשלות טבעית של דרכו ושיטת חינוכו של הח"ס ז"ל, והמבצר בו נשמרת ירושתו הרוחנית של הח"ס וכן של הכתב סופר והשבט סופר.

ישיבות גאליציא-בוקאווינא
גאליציא הצמיחה גאוני עולם ומשיבים מפורסמים מתוך לימודם העצמי בבתי מדרשותיה, אך לא במסגרת ישיבה מוכרת. אין זה בגלל הזנחה וחוסר מעש, ואף לא בגלל שלא קם איש בעל שיעור קומה שיחולל מהפכה בכיוון זה, דוגמת רבי חיים מוואלוזין בליטא והחתם סופר באונגארן. אדרבה היתה התנגדות למוסד הישיבה מתוך הכרה ושיטה שאין הדבר רצוי, ויש להניח למצב הקיים להימשך. גישה זו באה לידי ביטוי, בתשובתו הנודעת של הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל משנת תרכ"ב להגאון רבי דוד דייטש אב"ד יארמוט באונגארן (דברי חיים ח"ב יו"ד סי' מ"ז): "וגם ישיבות אין מצוי במדינתנו מכמה טעמים נכונים, כאשר שמעתי ממו"ח ז"ל מלייפניק הטעם לזה, אבל יושבים חבורות חבורות בבית המדרש ועוסקים בתורה בגפ"ת" עכ"ל. אין הגה"ק מפרש את מהות הטעמים, כמו שבפרשת מצות מכונה היתה שיטתו הקדושה שמוטב לאסור סתם ללא טעם, לבל ייפרץ הענין ברבות הימים.
את הסיבות נוכל רק לשער בדרך אפשר, כי במסגרת יש תועלת והתחזקות אך גם חשש של הגבלה וצמצום, שעה שיחידי הדור יצמחו דוקא מאלה הלומדים יומם ולילה ברציפות, בלי מסגרת אחידה של שעות והפסקות. אפשר גם שנסיון מדינות המערב לימד שאם יש קלקול הוא יכול להשחית חלילה את כל המסגרת. יתכן שהיו גם נימוקים צדדיים, לבל יווצר מצב שרק בני עשירים יוכלו לשאת בהוצאות אם יידרשו לכך, בעוד שדוקא מבני עניים תצא תורה, וכן כדי להשאיר את בני הרוח הרוחני בקהילה, על מנת שתקרין מאורה על כל סביבתה. ובכן היה שמה הפתגם בהמלצה בדרך צחות מה שנדפס בסידור אצל נפ"א (עפ"י מג"א סי' קל"א סק"ד בשם השלה"ק): ואנחנ"ו ל"א נד"ע בישיב"ה! (כ"מ בס' מטבע של אברהם או' ב"א שפ"ד).
שבחי נוהג זה אך מטעמים של קדושה וטהרה, נמסרים על ידי הגה"ק רבי צבי הירש מליסקא זצ"ל במכתבו לאחד מגדולי הדורי (דרכי הישר והטוב דף ל"ו ע"ב): ואפילו בעניני תופסי ישיבות שאינם במדינות פולין, הנה גם מנהג זה הוא טוב יותר מכמה טעמים. חדא כי בכל עיר ועיר יש לכל הפחות בית מדרש אחד, ובקהילות הגדולות יש כמה בתי מדרשים, והם מלאים סופרים וספרים ועוסקים בתורה בטהרה. הוא חושש מריכוז צעירים במקום אחד, ולימודם אצל בחורים מבוגרים בניגוד להלכה, משא"כ כאשר ילדים לומדים אצל רבותיהם יראי השם, נישאים צעירים ומסתופפים בצל צדיקי הדור, שם הם לומדים חורה בקדושה ובטהרה, יש להם אימת רבם כמורא שמים "ולא עליהם יעלה הגשם". הוא מצדיק את נוהג ישיבות אונגארן ככורח של עת לעשות לה', שאילולי כן היה העולם שמם חלילה והאמת נעדרת, ולכן משבח את מנהגם הגם שהוא נגד הדין דלעיל, ו"יהי חלקנו עמהם" [וראה עוד בס' תולדות אנשי שם עמ' מ"ג, שהגה"ק בעל בני יששכר זי"ע ג"כ לא ראה בעין טובה את הנוהג של הישיבות שבה למדו בחורים מבוגרים מעל לגיל עשרים].
בית הגידול של הלמדנים בגאליציא היה בית המדרש והקלויז המקומי. בכל קהילה היה קיים בית מדרש במקום מרכזי שהגישה אליו נוחה וקרובה. הוא היה פתוח כל שעות היום והלילה, היה בו אוצר ספרים נרחב שכלל גם ספרים בלתי מצויים, ונרות דולקים עד אחרי חצות הלילה. הוא עמד במרכז חיי הקהילה, ושעות רבות ביום למדו בו יהודי המקום לפנות בוקר, אחרי סיום עבודתם, ובשעות הערב. ילדי המקום תלמידי ה"חדר" והתלמוד תורה המשיכו ללמוד בקלויז. רק מעטים יצאו לעבוד לסייע בפרנסת משפחתם. הרוב שקע בעיון התורה יומם ולילה, ללא סדרים או שעות קבועות. היו רק ההפסקות הנדרשות לתפילות, לארוחות ולשינה מקוצרת. למדו בדרך כלל עד לנישואין, כי אז הריחיים שהוטלו על הצואר הכריחו לברך על המחיה ועל הכלכלה. רק יחידים נשארו בין כותלי ביהמ"ד כל ימי חייהם, ה"ה חתני רבנים שאצלם המשיכו בלימודיהם, או חתני גבירים חובבי תורה שקצבו להם שנות מזונות על שולחנם.
כן היה הסדר גם בעיר וויזניצא כמו בכללות בוקאווינא וכל מדינת רומניא, כמו שמצינו מכתב מגבאי דביהמ"ד בוויזניצא הנדפס בריש ספר דרישת הזאב (לעמבערג תרנ"ה) להגרז"ו פאהרילע זצ"ל, וז"ל: "לאשר ראיתי במ"ע מחז"ה שכת"ה שולח ספריו הנחמדים שהוציא לאור לבמ"ד, ע"כ גם אני יצאתי לשחר פני רום מעכת"ה, אם יש את נפשו לשלחם לביהמ"ד של הרה"צ אדומ"ר הקדוש וברוך שליט"א פ"ק יצ"ו, אשר ת"ל לא אלמן ביהמ"ד מבחורי חמד הלומדים תמידים כסדרן.... כ"ד הכותב גבאי דביהמ"ד של הרב הק' וברוך שליט"א פה וויזניצא".
ברם הגיעו זמנים חדשים, ורוחות זרות החלו לנשב בחזקה, ולהעמיד בסכנה את שלימותו של בית המדרש הישן. אוירת החופש מצאה את ביטויה בעתוני התקופה, ודי שאחד בעיירה יהיה מנוי על איזה עתון - כדי שהוא יחליף ידים רבות, ורעיונותיו יחלחלו בלבבות רבים. צרות ורדיפות הגוים גרמו לרבים לחפש פתרונות כגון אלו שהציעה הציונות, וזרם הנוסעים מרוסיא לכיוון היבשת החדשה סחפו עמם המונים רבים מתושבי גאליציא. חובשי בית המדרש נתמעטו, ורועי הזמן ביכו את ירידת כבוד התורה והחשבת ערכה. נחוצה היתה אפוא מסגרת חזקה יותר לקשירת הנוער לתורה והאהבתה עליו, ובעיקר כדי לשמור על הצעירים במסגרת היהדות, מול הכוחות העזים שמשכו החוצה ובהצלחה לא מעטה. זה היה הסיבה להחלטת הגאונים וצדיקים לפעול למען הקמת הישיבות בגאליציא ורומניה כצורך השעה ומשום עת לעשות לה'.
בגישתם לקרב את ההמון המרוחק ולעורר את הכוחות הרדומים שבנשמתם, הכירו צדיקי הדור בנחיצות ובתועלת הפצת התורה ע"י למוד מאורגן בישיבות, לשם העלאת המצב הרוחני של הצבור היהודי. יכולים לומר שרוב הישיבות ברומניה ובגלילותיה מיסודם ובהשפעתם של רבוה"ק האדמורי"ם לבית קאסוב-וויזניצא רוזין-סדיגורה.
דעתם הקדושה בא לידי ביטוי בה"קול קורא" שחתמו עליו האדמורי"ם לבית קאסוב ורוזין [וויזניצא, קאסוב, אנטיניא, באיאן, טשארטקוב, הוסיאטין, וסאדאגורא], בעת התיסדות "אגודת החרדים", באסיפתם בטשערנאוויץ בר"ח ניסן שנת תרע"ב (ונתפרסם אז בעיתון מחזיקי הדת). וזל"ק:
"בהתאספנו יחד לטכס עצה על דבר פרצת הדור הזה, בראותינו לדאבון נפשנו איך התורה הקדושה הולכת ומשתכחת ח"ו מנערי בני ישראל. כל בתי כנסיות  ומדרשות ריקנים, אפס חובשי בתי מדרש, כי ירוצו לבתי ספר העמים ולבתי הגימנזיון; מהם בהסכמת הוריהם ומהם שלא ברצון הוריהם. ולעת עתה בכל עבר ופנה רבה העזובה בקרב הדור הצעיר. לכן נחוץ לתקן איזו תקנות ראשיות ועיקריות:
א) שתוסדנה אגודות חרידים בכל עיר ועיר, אשר ראשית מטרתן יהי' ליסד תלמוד כללי בכל עיר, אשר ילמדו שמה יחד עשיר ועני בלי שום פדות, והכל בהדרגה וסדר מפי מלמדים מומחים ויראי ה'.
ב) ליסד ישיבות גדולות בגאליציא ובוקאווינא, אשר הנערים המצוינים שחוננו בכשרון נעלה ורצונם להשתלם בתוה"ק, ילמדו שמה לקחם אצל ראשי ישיבות גדולים בתורה ויראי ה', ויהיו מכולכלים ומוחזקים בכבוד וארוחתם ינתן להם מקופת המוסד אשר תתיסד אי"ה למטרה זו". 

ישיבת סערעט-וויזניץ
למיפנה זה גרמו שתי אריות שבחבורת בית הסופרים, ה"ה הגאון ר' שלמה אלכסנדרי סופר בן הגאון המפורסם ר' שמעון סופר מקראקא בנו של החת"ס זצ"ל, ובנו הרב ר' עקיבא סופר זצ"ל הי"ד, אשר בהסכמתם ובעידודם של צדיקי וגאוני הדור, הקימו ישיבת "תמכין דאורייתא" בעיר מושבם סערעט שבבוקאווינא, שהיתה מהישיבות הראשונות שהוקמו בצורה ממוסדת ומתוכננת.
בנוסף לגדלותם בתורה ויראה, היו ג"כ גבירים אדירים, ומכספם הקימו את הישיבה. ר' שלמה אלכסנדרי ושלושת בניו היו מקורבים מאוד לרבוה"ק זי"ע, וכמה ענינים פעלו רבוה"ק על ידם אצל הממשלה. מרן הסב"ק זי"ע אף בחר בר' עקיבא ז"ל כנציגו לכנסיה הגדולה הראשונה שהתקיימה בווינא בשנת תרפ"ו, וכתב עליו בכתב ההרשאה: "ופיו כפי לתקן תקנות עפ"י ד"ת תוה"ק!" [עי' קדוש וברוך עמ' רכ"א; קדוש ישראל ח"א עמ' רל"ג; שם ח"ב עמ' תר"ז, תרי"ב, תרי"ח; ספר היובל עמ' ק"ל; דובב שפתי ישנים ח"א, מכתב ע"ז, מהרה"ק מאוטניא זי"ע].
בעת פתיחת הישיבה בשנת תרס"ו למדו בה הרבה תלמידים, בני עניים ועשירים כאחד. נתכוננה הנהלה רוחנית בראשות הגאון ר' אלטר שאול פעפער זצ"ל מביטשקוב בעמח"ס שו"ת אבני זכרון (עי' שם ח"ב סי' צ"ג אות ג'). נבחר ועד גבאים שידאג לצד הכלכלי, ונערכה דרכי וסדרי לימודים שונים.
מנהל ומשגיח הישיבה היה הרב דניאל שטערנפעלד ז"ל, אשר מאמרו הנפלא על "תורת הישיבה בסערעט" הדפסנו אחר מכתבי הרבנים. הוא יסד ג"כ ישיבת "תורת חיים" בבראדשין, וישיבת "באר מים חיים" בטשערנאוויץ, בהמלצות מרן הסב"ק זי"ע [ראה קדוש ישראל מכתב י"ח, ובס' פרי צדיק עץ חיים עמ' צ"ג]. נפשו איותה ללכת בעקבותיו של הגה"ק החת"ס ז"ל, כמו שכותב במאמרו על הישיבה בטשערנאוויץ (בקו' קבוצי אפרים, שנה ג' חוברת ב', תמוז תרפ"ג): "הגאון הקדוש החתם סופר זצ"ל זי"ע יסד ישיבה גדולה בפרעסבורג שממנה יצאה אורה זו תורה והחזקת הדת לכל מדינת אונגרן, ועד היום הזה עוד לא כבה זיק אהבת תוה"ק ממדינות אונגרן. לכן נתעוררתי ליסד פה ישיבה רוממה ברשיון הממשלה בעד צעירי בני ישראל אשר נפשם צמאה לדעת תורה ללמוד גמרא תוספות ופוסקים".
ישיבת "תמכין דאורייתא" שנתיסדה ע"י משפחת הסופרים בסערעט בשנת תרס"ו, גרמה לדחיפה להקמת ישיבות נוספות בגאליציא ובבוקובינה, שהחלו לצוץ סמוך לאחר מכן בערים ועיירות שונות, והגבירו את אהבת התורה בקרב ההמונים.
תרמו לכך גם הרבנים העסקנים שבאו מרוסיא, כדוגמת הרב דניאל שטערנפעלד הנ"ל. בולטת פעולתם של עוד שנים מהם: הרב מרדכי חיים הערצבערג תלמיד ישיבת מיר, שהיה רב ברוסיא ור"מ נודד בישיבות ברעזאן, וויזניץ, יערוסלאב, לובלין ועוד, ובעמח"ס "תמכין דאורייתא" (וויזניץ תרע"ב) ושאר ספרים; וחתנו הרב אליעזר קיטיגורודסקי תלמיד ישיבת וואלוזין, שיסד ישיבות והרביץ תורה עם שני אחיו בערים בוריסלאב, סכודניצא, דרוהוביטש, סטאניסלוב ועוד. הם הביאו אתם מעלות דרכי הלימוד של ישיבות ליטא, שנתמזגו עם סגולות סדרי הלימוד של ישיבות אונגארן, במיזוג נפלא של אופן הלימוד של לומדי גאליציא, בפלפולה של תורה על דרך הפשט לאסוקא שמעתתא אליבא דהילכתא, ובדרך השגחה מיוחדת למוסר וליראת שמים על דרך התורה והחסידות.
יחידה במינה ומפורסמת בהשפעתה הרוחניית החסידית בין הרי הקארפאטן היתה ישיבת "בית ישראל" וויזניצא בבוקאווינא. בשנת תרס"ז פירסמה הנהלת הישיבה (בקול מחזיקי הדת, לבוב, י"ד תשרי תרס"ז) את הכרוז דלקמן: "בי"ת צדיקי"ם יעמוד לפ"ק פה וויזניטץ. כאשר כבר נודע בשער בת רבים דבר התיסדות "הישיבה" בבית מדרשו של כ"ק מרן אדמו"ר ההצה"ק שליט"א לתפארת "בית ישראל", להגדיל תורה ולהאדירה, ות"ל כבר התאספו העדרים עדרי צאן קדשים לשתות בצמא את דברי אלקים חיים מפי המורה הה"ג, אשר יורם דרך החיים, ושוקדים בתוה"ק יום ולילה תחת השגחת כ"ק מרן אדמו"ר הה"צ שליט"א".
סדרי הלימוד בישיבת וויזניצא, הונהגו כמו בישיבת סערעט, לפי דרך הממוזג של ישיבות גאליציא ובוקאווינא, להכשיר את הבחורים הן ללימוד גפ"ת בעיון בבקיאות בכל חלקי הש"ס ונושאי-כליהם גדולי הראשונים והאחרונים, והן בלימוד הלכה ופסק כדרך החת"ס, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, בלימוד השלחן ערוך ונושאי כליו. הרה"ק ה"שארית מנחם" זי"ע העביר מדי יום את השיעורים בישיבה בגפ"ת בעיון ובבקיאות, ואילו כ"ק מרן זי"ע העביר את השיעורים בשולחן ערוך. במרוצת הזמן נצטרף אליהם כר"מ הג"ר יהושע בוימל זצ"ל, איש מורם מעם ותלמיד חכם עצום, שהרצה שיעורים נפלאים על דרך הלימוד המיוחד של חכמי גאליציא כדוגמת המנחת חינוך והגאון ר' יוסף ענגיל ז"ל. במשך תקופה ארוכה אף נקבע בישיבה שיעור ב"מנחת חינוך", כאשר במוצאי שבתות נבחנו התלמידים על חוק לימודם בספר זה.
ישיבת אור תורה בסטאניסלאוו, שנוסדה ג"כ בשנת תרס"ו, עמדו בראשה רבני עיר המחוז המרכזית, גאונים מובהקים כמו האב"ד הרב אריה ליבוש הורביץ בעל הרי בשמים, והראב"ד הרב אלטר יחיאל נאבענצאהל מחבר פרי העץ ומנחת יחיאל. מרישא הרחוקה הובא מחנך מומחה בדמותו של הרב יקותיאל אריה קאמעלהאר. ההתעוררות להקמתה החלה בתשרי תרס"ו בקריאתו של האב"ד שנדפסה בעתון מחזיקי הדת, ותמכו בה הרה"ק מטשורטקוב והמהרש"ם. אחרי המלחמה הראשונה חזרה ונתיסדה ע"י הרה"ק מאטוניא זצ"ל שקבע שם מקום מושבו בקודש.
הישיבה בעיר סערעט חזרה ונוסדה בשנת תרצ"ז ע"י הרה"ק מסערעט זצ"ל שקרא את שם הישיבה בשם "בית ישראל ותמכין דאורייתא'', על שם ישיבת אביו מרן הסב"ק זי"ע בצירוף שמה המקורי של ישיבת סערעט הקדום. קיים היה בישיבה בית מלון ובית תבשיל המספקים מזון ולינה. ראש הישיבה ומנהיגה הרוחני היה הרה"ח ר' יעקב דוד וויזניצער, ר' דוד פערלא מההנהלה, ור' זלמן שעכטיר המזכיר. הסדר כללה גמרא ותוספות פוסקים ונ"ך. בשנת ת"ש כשפרצו הרוסים לבוקאווינא נסגרה הישיבה מסערעט, אולם האדמו"ר המקור ברוך זצ"ל עבר ועלה ארצה, שם המשיך בהנהלת ישיבת סערעט בחיפה הנמשכת עד היום הזה כאחותה ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" מוויזניצא בבני ברק.
אחרי חורבן יהדות אירופה אירע נס השיקום של שרידי חרב במדינות פזוריו. הרוח ששררה בישיבות גאליציא-בוקאווינא הועתקה לישיבות ששוקמו מחדש, אשר בכללם הוא ישיבתנו הקדושה. רבה היתה תרומתן של הישיבות בגאליציא-בוקאווינא לשימור חיי תורה ויהדות בפינה מרכזית זו של הפזורה היהודית, ולהבטחת המשך התורה והחסידות לשם ולתפארת, אשר על כך אנו אסירים תודה מרובה למשפחת בית הסופרים.

מנהלי הישיבה בסערעטה בשנת תרס"ו, הוציאו לאור קונטרס מכתבי תהלה מגאוני וצדיקי הדור, המרבים בשבח רעיון הישיבות וגודל נחיצותו, ומעלים על נס פעולת המיסדים לבית הסופרים, אשר גדולי הדור ראו בזה ירושה והמשכה מכוחו של אותו זקן הגה"ק החת"ס זצ"ל, כפי שכותב כ"ק מרן הסב"ק זי"ע: "ומעשה אבות ירשו בנים, שהוא נין ונכד להגאון הקדוש חתם סופר זצ"ל שהרביץ תורה ברבים והעמיד תלמידים הרבה, והתורה מחזרת על אכסניא שלה".
בקונטרס זה המתפרסם כאן לראשונה, מוצאים אנו המלצותיהם החמות של מרן הסב"ק זי"ע ואחיו הרה"ק מאטוניא זי"ע, וכן מהאחים הצדיקים הקדושים מבאיאן וסאדיגורא זי"ע, והרבנים הגדולים בעל "הרי בשמים" מסטאניסלאוו ובעל "אבן יקרה" מטשערנאוויץ. בסופו הוספנו עוד שתי המלצות יקרות: מהרה"ק ר' ישראל מראדאוויץ זי"ע, והרה"ג ר' יצחק קונשטאדט אב"ד ראדאוויץ זצ"ל בעל לוח ארז [שנתמנה למשרה הרבנות ע"י כ"ק מרן הצ"צ זי"ע, כפי שכותב רבו הכת"ס ז"ל במכתבו להרש"א סופר, הנדפס באיגרות סופרים מ' מ"ה].
שנים האחרונים הם מתוך המון המלצות של רבני גאליציא-בוקאווינא, שניתוספו בכת"י בתוך הקונטרס המקורי של שד"ר הישיבה. קונטרס זה שיש לו ערך רב בחקר תולדות הישיבות וסדרי לימודיהם, נמצא תח"י הרה"ח ר' אשר אנטשיל באב"ד הי"ו ממאנסי, שנהג בנו טובת עין למוסרו לפירסום בקובץ זה, תשוח"ח לו.

 


זה השער לה' צדיקים יבואו בו
ישיבה כללית - סערעטה יע"א - תרס"ו לפ"ק

בשם ד'!
מודעה רבה לאורייתא!
אליכם אישים אקרא, אליכם אוהבי תורתנו ודת קדשנו אשים דברתי, שמעוני וישמע אליכם אלקים. הלא למראה עין דאבה נפשנו, כי זאת התורה אשר אבות אבותנו חרפו נפשם בעבורה זה אלפי שנה למען הנחילה מורשה לקהלת יעקב, היתה עתה בארץ ציה שמה ושאיה ונשכחה מני רגל, לב כל אחינו הנאמנים לאורייתא וישראל נמס כמים ורוחם נבקה בקרבם, למראה המצב המעציב אשר כמוהו לא היה מיום גלות ישראל מעל אדמתו. שערי התורה שוממים מבלי באי מועד, עדרי צאן קדשים נפוצו לכל רוח איש לעברו תעו; בתי מדרש תוה"ק מתרוקנים והולכים מיום ליום, ובתי חכמות חיצוניות מתמלאים מחורבננו. ואם אין תורה אין יראה ואמונה, ואחרית יהדותנו מי ישורנה?
הן אמנם כל איש נלבב המבין את אשר לפניו, יתאנח בשברון מתנים על התורה כי נכרתה כמעט מפי בנינו, הכל מתאוננים על מצב ההוה כי ברע הוא למאד וכל עצמותיהם רחפי מפני הסכנה המרחפת על תורת ישראל ודתו. הכל מודים בנחיצות מוסדים קיימים לעשות קיבוץ וריבוץ ופעלים לתורה, אבל מה יסבון לנו דבר שפתים ואנחה חרישית איש בסתר אהלו? אנשי מעשה נחוצים לנו, עושים ומעשים, אשר יעשה כלם אגודה אחת איש איש ממקומו, לעזור בפועל כפיו ליסוד מקדש ובית תלמוד לתוה"ק, לפתוח שערי ציון המצוינים בהלכה, יבואו בם בניני למודי ד' ממקומות שונים לשמוע בלמודים מפי מורים מובהקים אשר ישימו עינם ולבם על תלמידיהם לחנכם ולחכמם בתורה ומוסר ברצון יראי ד' וכרצון כל בית ישראל.
ואני הצעיר לבית אבותי, גאון ישראל וקדושו מרן חתם סופר זצ"ל שמימיו לא פסקה ישיבה והעמיד רבבות אלפי תלמידים אשר לאורם ילכו כל בית ישראל בארץ אונגארן עד היום הזה – הגיתי ימים רבים במה תרום קרן תוה"ק במדינותינו, והצעתי לפני רבותי גדולי וצדיקי זמננו שליט"א כי ישתדלו ליסד באחת הקהלות ישיבה כללית לכל מבקש דבר ד' זו הלכה, ותיטב עצתי בעיניהם ויענו פה אחד: קריינא דאגרתא איהו להוי פרונקא!
בלב מלא רגשי קודש ואהבת תורה ובדברים חוצבים להבות אש דת ויראת שמים, הלהיבוני והרהיבוני ליסד את הישיבה בעיר מושבי סערעט, אף הבטיחוני בדברות קדשם לתמוך את המפעל הקדוש בכספם במאודם ובהשגחתם, ונתנו על ידי מכתבי התעוררות הערוכים בזה לעיניכם לפרסם ולהודיע מה רב טוב צפון ביסוד ישיבה כללית ומה מאוד גדולה המצוה לתמכה ולסעדה לשכללה להגדילה ולהאדירה.
נפשי יודעת מאוד שאינני כדאי לדבר הגדול והקדוש הזה, אך מצות רבותי הגאונים וצדיקים שליט"א חזקה עלי ופקודתם שמרה רוחי, לא שררות נתנו לי כי עבדות העמיסו עלי עמל ומשא לעיפה; אותי בחרו לשליחא דרבנן כעבד רץ לפניהם להיות כחצוצרת ופעמון, לזעוק ולהריע ולהעביר קול במחנה העברים לאמר: מי לד' אלינו!
ועתה הנה אחרי אשר גם כבוד אאמו"ר הרה"ג וכו' מו"ה שלמה אלכסנדרי שרייבער שליט"א הבטיחני לשית עינו על המפעל היקר הזה כיד ה' הטובה עליו, יסדתי פה ישיבה כללית "תמכין דאורייתא" בית ועד לתורה, אליה ינהרו צעירי תלמידים הגונים מערי בוקאווינא, רומעניען וגם גאליציען. בה יקשיבו לקח מפי מורים מומחים בש"ס ופוסקים ומפרשיהם, ועל גבם ראש הישיבה הרב הג' מו"ה שאול אלטר פעפער נ"י מעיר ביטשקיב, אשר גאוני זמננו נתנו עדותם שהוא ראוי לאותה איצטלא. לתלמידים בני עניים נתונה ארוחת חנם ערב ובקר וצהרים וגם מקום ללון.
ואתם בני ישראל, התאוששו והתעוררו, חזקו ונתחזקה בעד תוה"ק שלא תשכח מפי זרעינו, כתבו ידכם להחזקת הישיבה הרוממה ומכחכם שחדו בעדה, עזרונו תמכונו ושלחו משען כסף מסת נדבת ידכם כברכת ד' עליכם, וכן ספרים וחבורים מועילים לתועלת הישיבה, העשיר לו ירבה והדל לא ימעיט, למען נוכל להשגיא את המוסד הקדוש ולהגדיל את חוג פעולותו לתורה ולתעודה לתפארת אמונתנו ודתנו עד עולם. ואתם המתנדבים והתומכים שאו ברכה מאת ד' שנזכה ונחיה ונראה בטוב ד' בארץ החיים, מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים.
סערעטה, בירח האיתנים שנת רוב נחת לפ"ק
דברי המדבר ברגשי כבוד ויקר
עקיבא שרייבער

 

 


ב"ה יום ד' דעשי"ת שנת ס'ת'ר'ו' יושר וויזניצא
תחל שנה וברכותיה לכבוד ידידי החרדים לדבר ד' ולתורתו החסידים המופלגים והנגידים וקצינים מנהלי קהל עדת ישרון ובראשם הרבנים הג' היושבים על מדין בכל אתר ואתר יהי' נועם ד' עליהם.
הנה טובה השמועה אשר זיקי אש דת לא עממו, והעיר ה' רוח ממרום על ידידי הרה"ח המופלג בתורה איש חמודות מו"ה עקיבא נ"י בן יד"נ הרה"ג עתיר נכסין עתיר פומבי חוטר מגזע היחוס מו"ה שלמה סופר נ"י מק"ק סערעטה, ליסד שמה ישיבה כללית וחברה "תמכין דאורייתא" לחזק ידים רפות ולאמץ ברכים כושלות תלמידים צעירי הימים הרוצים לשקוד על דלתי תוה"ק ולהושיב רבנים מופלגים יראי אלקים מלמדים להועיל, גם להשגיח בעינא פקיחא להזהר בבני עניים שמהם תצא תורה לזונם ולהלבישם. ומעשה אבות ירשו בנים שהוא נין ונכד להגאון הקדוש חתם סופר זצ"ל שהרביץ תורה ברבים והעמיד תלמידים הרבה והתורה מחזרת על אכסניא שלה.
והנה ידידיי היקרים, לתאר גודל הנחיצות הדבר הזה תקצר היריעה מהכיל, עיניכם הרואות איך בעוה"ר גברה הפרצה בישראל ואבדה האמונה והאפקורסות מתגברת, לית קרתא דלית בה מכת דלהון, מנהון בגלוי וסגי מנהון בטמירא, שמזלזלין בדברי חז"ל ומכחישין בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ, ואורייתא מתמעטת בכל יום והתורה חוגרת שק ומתפלשת באפר ועל מה אבדה הארץ על עזבם את תורתו ית' ונתקיים עתידה תורה שתשתכח מישראל אוי לדור שכך עלתה בימיהם.
ע"כ עם ד' חזקו ונתחזקה לעמוד בעזרת ד' בגבורים לקבץ כסף הנצרך לשעתו להחל עשות בענין יקר הזה ולהיות ממצדיקי הרבים לחזק מוסדות התורה וצדקתכם עומדת לעד. וזכות זה יהיה לכם למגן וצנה ומחסה ולמסתור מכל דבר לא טוב, ולהתברך בשנה טובה ומעוטרת בכל מילי דמיטב, עדי ירום קרן התורה ולומדיה בטהרה ויבוא גואל צדקנו במהרה. וגם אני אקיים אי"ה הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך עד מקום שידי מגעת בסכום וסעד הגון.
כ"ד ידידם הדו"ש כה"י
הק' ישראל בהה"צ מוהר"ב זצללה"ה.

 


ב"ה ה' לסדר היטב איטיב תרס"ו לפ"ק אוטיניא
שלום אין קץ לכבוד ידידי הרב המופלג החסיד הנגיד חוטר מגזע תרשישים ארזים וברושים כ"ש מו"ה עקיבא נ"י
שמח לבי ויגל כבודי, בהתבשרי מאת רום כ' אשר רחש לבו דבר טוב יסודתו בהררי קודש לייסד ישיבה ללמד לבני יהודא גפ"ת ולחנכם על דרכי התורה והיראה. בכן אמרתי לפעלא טבא יישר חילו וכחו לאורייתא יהי כן ד' עמו ויעל אשר יוכל להוציא הדבר אל הפועל בהרחבה. ומבוקשי מאת אחב"י בכלל ואנ"ש בפרט אשר יחזקו הדבר הזה, ויפרישו מהונם חלק מסוים על הדבר בגדול הזה, ובגלל הדבר הזה יתברכו במאודם מושבעים ועומדים בבני חיי ומזוני רוויחא, ובכל אשר יפנו יצליחו. וגם אני הח"מ בל"נ אשלח סכום הגון למען יחוזק דבר הטוב ומועיל ההוא.
והנני בזה ידידו הדו"ש חפץ בטובתו כל הימים
הק' חיים בהרה"צ מו"ה ברוך זצללה"ה.

 


בעזהי"ת עשי"ת תרס"ו באיאן
שוכט"ס אל כבוד אחב"י הנגידים והבע"ב דורשי תורה ואוהבי מצוה די בכל אתר ואתר יהי ד' עמהם!
אחדש"ה הן בא לפני האברך הג' הנכבד המופלג גזע היחס מו"ה עקיבא סופר נ"י והציע לפני איך רחש לבו דבר טוב, לכונן בית תלמוד מכונה בשם "ישיבה כללית" בעיר סערעטה, ומטרתו בזה להכניס נערי אחב"י תחת כנפי השכינה וללמדם תלמוד ופוסקים ולהביאם לתכלית טוב בלימוד תוה"ק. מה מאוד ערבה לנפשי בשמעי זאת, ולפעלא טבא אמינא יישר חילו ויהי נועם ד' עליו ומעשי ידיו תכון. ואי"ה גם אנכי אתמוך את המפעל הנשגב הזה כראוי, וכן עתירתי ובקשתי מאחב"י אשר גם ידם תכון עמו, וכאו"א יתן תמיכה מדי שנה איש כפי ערכו בעין יפה ורוח נדיבה, למען יהי' הדבר לקיום עולם, ובבטחוני כי חכמי לב יקחו מצוה ובפרט בדבר הנוגע ליסוד היהדות. אסיים ואו"ש.
הנני ידידם הדו"ש וטובם המעתיר בעד כלל ישראל
יצחק במוהר"ר אברהם יעקב זצ"ל.

 


ב"ה י"ב תשרי לשומעים ינעם לפ"ק סאדאגורא
צור עולמים ישפות החוה"ש אל כבוד הקצינים והגבירים הנגידים הנכבדים החרדים לדבר ד' ולתורתו, שוחרי התורה טהורי רוח נדיבי לב יראי ד' בכל מקומות מושבותיהם, ד' עליהם יחי'
אחרי עלות השלום והברכה!
מודעת זאת לשלומי אמוני ישראל, כי יסוד העולם וקיומו היא פנת יקרת תוה"ק אשר עליה יכוננו עמודי שמים היא המנשבת רוח חיים וטהרה בלב אחב"י ובזאת הוא קיומנו בקודש, אולם מפאת צוק העתים וקורות הזמן אשר עברו על אחב"י בכללית ובפרטית נפרצה חומת דת קדשנו וירדה פלאים ר"ל, ועת צרה היא ליעקב, מפני כי אזלת יד תופשי התורה, ואין תומך לצעירינו הנטיעות הרכות להמציא להם מזונם הרוחני, ומה תדאב נפשי בראותי כי צבי תפארתנו תוה"ק נתונה למרמס, ודורש אין לה ותורה מה תהא עליה. ולזאת ראוי להתבונן כי עת לעשות לד' ולתורתו טרם יכבה ח"ו שביב האחרון, וחוב קדוש הוא על כל איש אשר רוח ד' מתנוססת בקרבו למהר ולהחיש בפעולות רצויות כדי להרים קרן התורה והמצוה, ולנטוע חיי עולם בתוך כרם ד' צבאות.
ומה מאוד ישמח לבי, כהיום אשר התעורר אחד מנדיבי עמנו האברך המופלג הנגיד חכם לב ירא ד' מו"ה עקיבא סופר נ"י בן הגביר הטפסר החכם השלם המופלג בר אבהן גדולי וגאוני עולם מו"ה שלמה סופר נ"י בסערטה, אשר הקדיש עתותיו לתורה ולתעודה, להחיש עזרה לנטעי שעשועים, ליסד בעיר סערעטה ענין נשגב ונעלה, בית ישיבה עבור צעירי אחב"י, ללמדם דרך ד' והתורה והמצוה על פי משגיחים מופלגי תורה יראי ד' שתורתם יהי' אומנתם ולהשגיח בעינא פקיחא על כל דרכי התלמידים, בחוסן ישועות.
אי לזאת אמרתי יישר כחו וחילו, ואף ידי תכון עמהם וחבר אני לכל אשר יראוך. ולאשר ידעתי כי המנהלים והמשגיחים המה נאמנים לד' ולתורתו להקדיש עתותם להורות את צעירי הצאן דרכי התורה והמצות, ולעורר לבבם לאהבת התורה ויראת שמים, שיהיה תפארת לעושיה ותפארת לדת תוה"ק, לזאת חביב הדבר מאוד בעיני, ואבקש מאת כאחב"י נדיבי לב להתעורר לקול הקריאה ברוח נדיבה ויתנו אומץ לקוממה וליסד הכנסותיה ולהיות נמנה לדבר מצוה ולתמוך בידי המוסדים והמנהלים במאודם ונפשם לכתוב ידם לד' על טהרת הקודש כדי לחזק מגדול עוז שם ד' להרים קרן התורה ולהאדירה.
ואני תפלה כי זכות תוה"ק תעמוד למגן כי ד' יעזור שיוגמר הדבר בכי טוב ויפעול על לבות קהל הקודש וצעירי הצאן פעולה נמרצה להרביץ תורה ובנין הדת, ובזכות "תמכין דאורייתא" נזכה אי"ה לגאולה שלימה ושב ד' את שבותנו וירחמנו לבוא לציון ברנה בב"א להרים קרן תוה"ק וקרן ישראל.
הנני ידידם המעתיר בעדם ובעד כלל ישראל
ישראל במוהר"ר אברהם יעקב.

 


מכתב הרב הגאון וכו' מו"ה אריה ליב הלוי איש הורוויטץ אב"ד סטאניסלאוו יע"א.
בעזה"י
מה נכבד היום הזה בהתבשרי מפי בן גיסי הרב האברך יקר הערך מופלג בתורה יראת ד' אוצרו מגזע היחש והמעלה אהוב ורצוי לרוב אחיו מו"ה עקיבא סופר נ"י מעיר סערעט אשר בבוקאווינא, כי נשאו לבו בחכמה להקים סוכת התורה הנופלת ולהרימה מערמות עפרה, לכונן בעירו בית מקדש מעט בית גדול שמגדלין בו תורה ישיבה רמה בנויה לתלפיות, ללמד לבני יהודה קשות בגמרא ובפוסקים, ונאספו שמה העדרים, עדרי צאן קדשים, לשאוב מים חיים ממעין הקודש היוצא מבית ד' – אשר בעונינו היה למרפש רגלי פריצי בני עמנו, סתמוהו וימלאוהו עפר, - יקרו וישתו כל צחה צמא מן המים המהפכים מימים ימימה, מנהרי נחלי עדן תורת ד' התמימה!
ומה יעלז לבי בשמעי כי ינתן משרת הנהגת הישיבה הזאת על שכם איש שראוי ומוכשר לאותה איצטלא, והוא תלמידי הרב החריף המפולפל ובקי טובא ירא ושלם מו"ה אלטר שאול פעפער נ"י מעיר ביטשקאב שמוחזקני בו שהוא דייק וגמר שמעתתא, אף חכמתו תעמוד לו להראות להתלמידים פנים מסבירות בהלכות ברורות כרוע הנאמן לטלאים להשקותם מי התורה והתושיה ובתבונות כפיו ינחם בדרך מישור על מבועי הדעת והמוסר ותקוה טובה נשקפה לנו, כי יתנוסס בית תלמוד הזה לשם ולתהלה, ייף בגדלו בהודו והדרו, ויצאו ממנו זרע אמת בני אל חי מלאים תורה ומצות כרמון, אשר כל בהן חיי רוחנו ובם יתפאר ישראל סלה.
כי על כן אליכם אצילי בני ישראל, השרידים אשר ד' קורא אשים דברתי, אנא התאוששו נא לשחד מכחכם בעד המפעל הנערץ והנקדש הזה, אשר רבים וכן שלימים יחכו עליו כעל יורה ומלקוש, לא עת לחשות הוא בדורנו זה אשר בעוה"ר ירד כבוד התורה עד שפל המדרגה, נשמו מסלות התלמוד ושאיה יוכתו שערים המצוינים בהלכה, מספר חכמינו וסופרינו ימעט ויצער מיום ליום מבלי משים, וירבו מארבה רודפי קדימה המתעבים כל ישן ושואפים חדשות לא שערום אבותינו, צעירי בני עמנו שוקדים רק על דלתות בתי ספר לעם הארץ, אך בילדי נכרים ישפיקו, בחכמות זרות אשר לא לד' המה יחזיקו, שוכחים את צור מחצבתם ובוזים ליקהת אם חוללתם, כל קדשי בני ישראל יבלעו ויביטו עלימו כעל כלי אין חפץ בו.
אל ההרים הרמים והגדולים אשר בארץ אשא עיני; אתם רועי ישורון וצדיקי הדור הע"י, חושו לעזרה למלט שארית חמדת קדשנו מידי בוזזים, התאמצו להציל שה גזוזה נאלמה משני זאבי ערב הרוצים לבלעה בכל פה, התאזרו עוז לחזק בדק חומת דת קדשנו לבל תפול פלאים ותשבר לרסיסים חלילה, העירו והלהיבו נא את לבות עשירינו, אדירי הכסף אשר  בתוכנו, האוחזים בסנסני תוה"ק ושומרים משמרתה, כי יכתבו ידם לד' להרים מסת נדבותיהם לטובת הישיבה הקדושה הזאת איש איש כמתנת ידו וכברכת ד' עליו למען תחזקנה ידינו ותעשינה תושיה. ושבה עטרת התלמוד ליושנה כימי עולם וכשנים קדמוניות שלא פסקה ישיבה מאבותינו, אז יבקע כשחר אור חכמת התורה, ומלאה הארץ דעה את ד' ותחזינה עינינו בבנין אפריון לבית אלקנו ב"ב אמן.
סטאניסלאוו צום השביעי תרס"ו לפ"ק.
הק' אריה ליב הלוי איש הורוויטץ
אבדפק"ק והגליל יע"א.

 


מכתב הרב הגאון וכו' מו"ה בנימין ווייס אב"ד טשערנאוויטץ יע"א.
מורי ורבותי אחי ורעי גדולי ישראל והמתנדבים בעם יברככם ה'!
עוד יש תקוה! תקוה משיבת נפש אוהבי תורה אף חובבי חכמיה, כי ישובו בנים לגבולם, גבול התורה והיראה המוסר והמישרים, אחרי אשר בעו"ה התורה מונחת בקרן זוית, שערי ד' אמות של הלכה שוממין, באין דורש ואין מבקש, רעיה בגדו בה וצעירי ישראל עזבוה כספינה מטורפת בלב ים זועף והאניה חשבה להשבר.
רבת שבעה לה נפש כל איש משלומי אמוני ישראל מכאוב לב ועצבת רוח, לראות איך בימינו אלה קרן התורה ירדה פלאים, בתי המדרש סוגרו על מסגר אין יוצא ואין בא, ועינינו רואות שפחה כי תירש גבירתה ילדי ישורן עדרים עוזבים מרעה התורה והאמונה וילכו לרעות בשדות ידיעות חולין ושוקדים על דלתות בתי ספריהם.
אמנם לא נוכל כחד קושט דבר אמת, כי אשמים אנחנו, וידי גדולי הדור, רבניו וגביריו בלתי נקיים מדמי רוח החיה באופני דתנו הקדושה, הוא לימוד התורה והדת לצעירי העם באשר ראו כי ילדי ישראל מיום ליום נרפים הם נרפים משמוע לקח מפי ספרים וסופרים, ויהיו כמחרישים. ותחת כי העמים אשר סביבותינו, ועם ישראל בתוכם יבנו כמו רמים בתי ספר לכל ידיעות חול, בכל פינות שהם פונים ויוסיפו עליהם חדשים לבקרים, וכן ירבו מספר מוריהם, יחבקו גדולי ישראל ידיהם יעצמו עיניהם לבלתי ראות כי האמצעים לגידול בנינו על ברכי התורה והתלמוד יחסרון מיום אל יום, הלוך וחסור באין מעצור ויבש המעין אשר ממנו ישאבון הנערים, וע"כ תפוג תורה ח"ו כי אם אין גדיים אין תישים.
וע"כ מה גדלה שמחתי בהתבשרי כי העיר ד' ממזרח צדק ורוחו החל לפעם את איש מורם מקצה מזרח הממלכה הזאת הוא כבוד האברך כמדרשו החריף מאד נעלה, חוטר מגזע ארזי הלבנון מו"ה עקיבא נ"י בן יד"נ הרב הגדול הגביר איש אשכולות מו"ה שלמה סופר נ"י מעיר סערעטה כי נדב לבו לבנות הנהרסות ולנטוע הנשמה, לכונן ולנהל ישיבה ללימוד תלמוד ופוסקים לבחורי ישראל. ונאספו שמה כל הצמאים לדבר ד' ממדינה זו ושכנותיה לשמוע מפי מורים מובהקים, תלמידי חכמים, אשר ידיהם רב להם לסלול נתיבות חכמת התורה התלמוד והפוסקים בלבות נערי בני ישראל, להטעימם מיערת דבשם ותאורנה עיניהם.
וזה לנו האות כי רצה ד' את מעשה היקר באדם מו"ה עקיבא הנ"ל, כי מצא ת"ח מובהק ראוי והגון לישב בראש עדת בחורי חמד המבקשים תורה מפיהו להורותם דרכי הלימוד ומיטב הגיון בפלפול הלכה באורח ישרה, הוא כבוד הרב הגדול החריף ובקי מו"ה אלטר שאול פעפער נ"י אשר הביאו לפני ומצאתיו כלי יקר מלא ברכת ד', ואשר ראיתי בידו מכתבי תעודה גם מגדולי רבני גאליציען אשר ישבחו ויפארו לשמו ויספחהו לכהונה הזאת.
ועתה אלופי ישראל גאוני וצדיקי הדור מקצה מזה, ואלה אשר ברכם ד' בעושר ונכסים מקצה מזה, הבה נחלץ חושים לקומם את חרבת התורה והדת, ולתקן את אשר נתקלקל בהתרשלותנו ומדי התמהמנו. חושו לעזרת ד' ומכחכם שחדו בעד המפעל הגדול והקדוש הזה תמכו ביד הדגול מרבבות בני גילו מו"ה עקיבא נ"י, אשר התעורר לרומם קרן התורה ותכונות נפשו ורוחו הנעלות יכשירוהו ביתר שאת להוציא מחשבתו הגדולה לפעולת אדם, ולנהל עסקי הישיבה לכבוד ולתפארת. תקותי אמונה כי כל אשר בידו לעזור לדבר הגדול הזה, במשען כסף או בעצה ודבר שפתים לעורר רוח נדיבה ימהר להביא אל ביתו ברכת ד' החלה על ראש אוהבי תורה ותומכיה.
כנפש הכו"ח יום ד' כ"ז אלול תרס"ה פה טשערנאוויטץ
בנימין אריה הכהן ווייס
אב"ד פה"ק הנ"ל והגליל.

 


כ"ק הה"צ בנש"ק מהר"י שליט"א נתן כתר אחד לטובת הישיבה.
[חותמת:] ישראל בהרה"צ זצללה"ה פה ראדאוויץ.


ב"ה
למען אהי' גם אני סניף למחזיקים בה חבר אני להחבורה הקדושה תד"א בק"ק סערעט במתנת עני ב' כתרים אשר נתתי לשד"ר.
ראדאויטץ יום ו' עש"ק לס' והנחתו לפני ד' תרס"ו.
הק' יצחק קונשטאדט האבדק"ק הנ"ל

 

 

 
לשלימות הענין נעתיק כאן מאמרו של העסקן הרב ר' דניאל שטערנפעלד ז"ל מנהל הישיבה, בעיתון "קול מחזיקי הדת", י"ד תשרי, תרס"ז:

תורת הישיבה בסערעט
כאשר תוה"ק לעת כזאת ירדה עשרה מעלות אחורנית בעוה"ר אין שואל ואין דורש ואין מבקש לה. ורבים מבני עמנו בכל עיר ועיר ומדינה ומדינה פנו עורף  עליה, וכתבו לה גט פטורין ואגרת שבוקין, ובפרט צעירי עמנו אך ורק בילדי נכרים ישפיקו, ותוה"ק תורת ד' מחמדנו מני קדם ואז אשר היא חיינו ואורך ימינו כלי אמונתו שעשו של הקב"ה, השליכו אחרי גוום, וכמעט נשתכחה תורה מישראל, ספרי החכמים הקדושים בבתי מדרשות שכולים וגלמודים מאין הוגה בם, כל אשר צעד צעד פסיעה קטנה לבר, נקל בעיניו לבזות מנהגי אבותינו הקדושים העומדים ברומו של עולם.
ותשב"ר אשר מפיהם אנו חיים, בזכותם אנו קיימים, ועל גידולם אנו מקוים לגדל ולקדש שם שמים בקיום האומה הישראלית, ועתה בעוה"ר אבותיהם אוכלים בוסר ומעבירים בניהם למולך, ללמדם שפות נכריות, נוסף על שפת המדינה שהיא מטעם הממשלה. ואלה הנערים שגדלו כל ימיהם רק בשפות נכריות, ואת תוה"ק ושפת קדשנו לא ידעו, ולשון היהודים לא שמעו מהוריהם וממוריהם, ומנהגים הקדושים לא הריחו, איך נדרוש מהם דת ויהדות, מצות ומע"ט, תורה ותפלה.
אבל מה יעשה האב לבנו אחרי שאין ידו משגת לשלם שכר לימוד התורה, כי בכמה עיירות אי אפשר למצוא תלמידים הגונים שחפצם ללמוד באמת רק אחד בעיר, ועל ידי זה הולך כל היום בטל ומבוטל והבטלה מביא לידי שעמום. אשר ע"כ מוכרח האב להוליך את בנו לבתי תפלות שלא לרצונו.
זכרו נא ימות עולם שאו עין אל שנים קדמניות, בהיות עוד שנאת הדת גברה בעמים ובחשכת שנאתם וקנאתם רדפו את אבותינו באין מרפא גזרו אומר לבטל תורת ד', להשבית זכר מצות חז"ל, הרגו, רצחו, שרפו שחטו כל מקומותיהם. וכל זה לא הועיל. מה עשו אבותינו הקדושים נ"ע, אלפי רבבות השליכו נפשם מנגד על קדושת ה' להקדיש ולהגדיל שם תורת ה' כמצוה עלינו מסיני, וכל תוקף הגזרות הרבות במאות שנים דור אחר דור לא יכלו לכבות אהבתנו העזה לתוה"ק. עד אשר ריחם עלינו אבינו שבשמים משמי מרומיו להקים לנו מלכי חסד ודורשי יושר, כי תחת צל מלכינו החסיד הושם שיווי זכיות לכל אום ודת, וחופשה נתן לנו ללכת בדרך ה' ותורתו, והסיבה רק מאתנו.
וכל זה ראה עיני הרב הגביר המופלג בתורה ויראה מו"ה עקיבא סופר נ"י והוזיל זהב מכיסו סכום הגון ויסד ישיבה גדולה בשם ישיבה כללית "תמכין אורייתא" בשנת תרס"ה, בהסכמת גאוני וצדיקי הדור שליט"א, ה"ה הרה"צ מבאיאן, סאדגורא, וויזניצא, אטיניא, תחת השגחת הרב הגאון הגדול המובהק מטשערנאוויץ, והרב הגדול בתורה ובמע"ט בר אבהן קדישין גדולי וגאוני עולם הגביר המפורסם מו"ה שלמה אלכסנדרי סופר שליט"א בהגאון הצדיק מהרש"ס זצ"ל אבד"ק קראקא.
ות"ל מתנהגת הישיבה על צד היותר טוב זה שנה תמימה. נמצאים בישיבתנו תלמידים הגונים חריפים ובקיאים בעלי שכל ובינה ממדינות שונות, ובפרט מגאליציא בוקאווינא, ורומעניען. והראש ישיבה הוא הרב הגדול החריף ובקי צנא מלא ספרא החסיד המפורסם מו"ה אלטר שאול פעפער שליט"א מביטשקיב, תלמיד מובהק וחביב להרב הגאון הגדול מאור הגולה מסטאניסלאוו שליט"א, והוא סמך את ידו עליו שראוי הוא להיות ר"מ, וגם הרבה לספר בשבחו הרב הגאון הגדול המובהק מטשערנאוויץ שליט"א.
ולשמחת לבב כל הוגי וחובבי תוה"ק זכינו לבשר כי עוד ידינו נטויות ופנינו מועדות בעז"ה להגדיל את ישיבתינו הק' בחמרי ורוחני, ונקבל על חורף הבע"ל עד שמונים תלמידים הגונים בחורי חמד הצמאים לדבר ה' באמת לשמוע ולהקשיב לקח בישיבתינו, כאשר כבר באו עשרות מכתבי בקשה מבחורים מופלגים מכל פינות ארצות הנ"ל, מבני עניים ומבני עשירים.
ולתכלית זו הוספנו להושיב עוד שני מורים מומחים תלמודי חכמים מובהקים יראים ושלמים פדגוגים כאשר יעידון ויגידון עליהם גאוני וצדיקי הדור שליט"א, שהמה יודעים לנהל עדרי צאן קדשים בחכמתם ולהשקותם ממי מבוע התורה והיראה. וגם קבלנו מורה מומחה ירא ושלם בתורה ובחכמה ויראתו קודמת לחכמתו ללמוד את התלמידים כתב וחשבון.
נערים פחותים מבן ט"ו שנים לא יקובלו. מי שחפץ לבא לישיבתנו עליו לשאול מקדם אותנו ע"י מכתב ויספח מארקאה לתשובה, יחד עם המכתב השאלה ישלח לנו ג"כ מכתב תעודה מהרב דקהלתו ע"ד תהלוכותיו בלימוד ובד"א, והשואל יפרש באר היטב אם רוצה להתפרנס מכסף עצמו, או רוצה לאכול מארוחת הישיבה. רק אחר שיקבל השואל תשובה מאתנו, יוכל לבא הנה, אבל לא קודם לכן. ונחלה את פני הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר לבל יתנו תעודות לבחורים שאינם מתמידים ואינם שוקדים על למודם, או לאלה הנשחתים במדות רעות, כי בחורים כאלה יוכלו להשחית ח"ו את יתר הבחורים תלמידי הישיבה.
את הבחורים המתמידים והשלמים ונפשם חשקה לתורת ה' נקרב ונשמרם כאישון עין והשגחה מעולה נשגיח עליהם כאיש על בן יחדו, כי אני הח"מ מכניס ראשי ונפשי בזה באימוץ רב כיד ה' הטובה עלי וכמו שראיתי אצל רבותי הקדושים גאוני וצדיקי העולם נ"ע ראשי ישיבות מרוסיא, אשר יצקתי מים על ידיהם שמונה שנה יום ולילה ולמדתי מהם תורה יראת ה' על טהרת הקודש. ולבחורים עניים נתן מזונות אכסניא בדרך כבוד.
כל איש ואשה אשר ירומו תרומה לה' לבית ישיבתנו "תמכין דאורייתא" חוץ ממה שנפרסם מסת נדבתם במ"ע, עוד יחרת שמו בפנקסנו להזכר לטוב ולתהלה כל עוד יתהלך בינותינו פה עלי אדמות, וגם אחרי העדרו מאתנו אחר מאה ועשרים שנה ישאר זכר נדבתו הטהורה חקוק בעט ברזל ועפרת לזכרון עולם, והתלמידים ילמדו בכל שנה ושנה משניות עבור נשמתו.
יש ת"י כמה מכתבי תהלה נדפסים מגאוני וצדיקי הדור שליט"א הנשלחים לכל דורש ומבקש חנם.

דניאל שטערנפעלד מנהל הישיבה.
בשם כל מנהלי הישיבה "תמכין דאורייתא"
סערעטה (בוקאווינא).

 

 

 

 


Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים