--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> שואה >> ספרים >> 15 מכל 100 שרדו >> הקדמה
 


 
 


להורי,
לוטה ומקס שרצר זיכרונם לברכה
בזכות תושייתם - אחותי סוניה ואני
ועוד מעטים מבני המשפחה
שרדו את התופת של טרנסניסטריה

הורי - לוטה ומקס שרצר
 

הקדמה 

ספר זה הובא לדפוס הודות לעידודם ועזרתם של בני משפחתי וידידים קרובים. הרי אין זה פשוט לאדם עיוור לתת למחשבותיו ולרעיונותיו צורה חזותית על דפי ספר, בלא  שיסתייע במבקשים את טובתו.
   לפני שנים לא רבות התעוורתי כמעט ב- 80%. ימים ספורים אחרי קבלת הבשורה על מצב ראייתי החלטתי, שהעיוורון לא יהיה דיכאון. המשכתי בפעילותי כמנהל אקדמי של שלוחת אוניברסיטת ליברפול-אנגליה בישראל וכנציג אוניברסיטת "מנצ'סטר מטרופוליטן". עם סיום תפקידי בשלוחת ליברפול החלטתי להתמסר לחיבורו של ספר זה.
   תהליך כתיבת ספר לאדם עיוור הוא מסובך ומפותל, מכביד על הכותב ועל הקרובים אליו; ולעתים תכופות הקשיים, בהם נתקל הכותב, מביאים אותו לתסכול ולייאוש. רק הודות לרשומים להלן, שסייעו לי מתוך רצון ועודדוני להמשיך בכתיבה, לא נפלה רוחי. התמדתי במשימת העלאת זיכרונותי משחר נעורי על הנייר בתקווה, שספר זה יתרום במשהו לידיעת מה שאומרים לנו השמות כמו "בוקובינה'' על נופיה המקסימים, "טרנסניסטריה'' - הארץ המקוללת שבין שני הנהרות בוג ודניסטר, שבשנים 1944-1941 מצאו בה את מותם רבבות יהודי בוקובינה, בסרביה, צפון מולדובה וחלק מיהודי אוקראינה. ולהבדיל משואת טרנסניסטריה - בחבל ארץ זה צמח המאבק להישרדות, להגיע לחוף מבטחים תוך שמירה על צלם אנוש.

הספר מכיל 3 שערים :
שער א' - יהודים איכרים
שער זה מתאר  חבל ארץ במרכז אירופה בשם בוקובינה בו חלה התישבות חקלאית יהודית בעידודו של השלטון האוסטרי בשנים 1774-1918. פרשה עלומה  בתולדות העם היהודי-איכרים יהודים מפריחי אדמות מוצפות מי שטפונות, מפתחים חקלאות ומקימים תעשייה חקלאית לתפארה. הישוב היהודי גדל באותן השנים מ - 2000 נפש ל- 113000 איש, הם הקימו  עשרות כפרים חקלאיים , עיירות והיוו גרעין מכריע להקמת ערים ומינהל חדיש.

שער ב' - הגירוש לטרנסנסטריה
שער זה מתאר את קץ הפריחה הכלכלית התרבותית ויצירה מפוארת של כ-200 ישובים יהודים , על מוסדותיהם, שגורשו מיד אחרי התקפת הנאצים על ברית המועצות.
הגירוש מהבית בוצע באכזריות ובסדיזם , מי ברגל ומי בקרונות משא דחוסים. יהודי הכפרים הוצעדו בצעדת מוות במשך ארבעה חודשים יולי-אוקטובר 1941 .כמחצית המגורשים מצאו את מותם בצעדת המוות בערבות בסרביה. השורדים נכלאו תחילה במחנה יידינץ בבסרביה, ולאחר מכן גורשו לטרנסניטריה , שם נכלאו בגטאות  עד שחרורם  בידי הצבא האדום במארס 1944.
רק 15% שרדו את התופת בטרנססניסטריה- מחנה השמדה שרק מעטים שמעו על קיומו.

שער ג' - "השיבה הביתה" - לישראל
שער זה מתאר את  שחרור השורדים, תלאות השיבה "הביתה" לארץ-ישראל. נדודים על פני ארצות אירופה, עליה בלתי ליגלית, כליאה במחנה מעפילים בקפרסין, ניצול זמן הכליאה ללימודים והכשרה לקראת קליטה רוחנית ופיזית בישראל.

 
ואלה היקרים שסייעו לי, עודדוני ותמכו בי לאורך כל הדרך:

בראש וראשונה רעייתי, ד''ר ורה אדלר-שי, שהייתה לי לעיניים, ליועצת מדעית, שליוותה אותי לספריות בארץ ובחו"ל, שעזרה לי באיתור ובאיסוף מקורות באינטרנט ואפילו בהדפסות ובתיקוני סגנון.
כדי למצוא מקורות רעייתי ואני שוטטנו בין ספריית אוניברסיטת HUMBOLDT בברלין לבין BRITISH LIBRARY בלונדון.
באחרונה מצאנו אוצר בלום על בוקובינה בספריו של KAINDL, היסטוריון מהולל שתיעד את תקופת השליטה האוסטרית בבוקובינה, ושל היסטוריונים אחרים. אף אחד לא הזכיר בכתביו את תרומת היהודים לפיתוחו של החבל פרט לטורצ'ינסקי, היסטוריון בן זמננו, שגדל ולמד בעיר צ'רנוביץ וכתב ספר על בוקובינה. בספרו זה טורצ'ינסקי מפרט גם את תרומת היהודים לשגשוגה של בוקובינה תחת השלטון האוסטרי.
חתני דורון לוי.
הנכדות עדי ורוני לוי.
אחותי וגיסי סוניה וזיגי טויטלר.
וידידיי:
מנחם קמיל, שהקדיש ימים רבים, קרא ותיקן את הטקסט, שמט חזרות ותיקן טעויות;
ארתור קלינגהופר,
שמואל גומא,
לאה הרמן,
עידן חמדת,
אברהם אהוביה, שערך והכין את הספר לדפוס
שומי שירן מדפוס נצר-סרני שהפיק את הספר
ואחרון אחרון ידידי - חיים קשתן, שהקדיש מזמנו ומידיעתו
ועמל בעריכה לשונית של הספר ואף טרח בהגהה סופית.

יבואו כולם על התודה ועל הברכה
 
 
לתוכן העניינים

 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים