העירה סולקה, המוקמת במקום אידיאלי, בקרבת העיר ראדאוץ.
|
| בית הקברות המקומי |
הייתה, לפני מלחמת העולם הראשונה ובין שתי המלחמות, מקום נופש עבור אנשים שנזקקו לתקופת התאוששות והבראה, בעיקר לאלה שסבלו ממחלות ריאה ולא יכלו להרשות לעצמם להגיע אל מקומות המרפא שבהרי האלפים.
בעונות הקיץ הגיעו לסולקה מבריאים רבים שרובם יהודים. הם התקבלו בחמימות על ידי 200 משפחות יהודיות שגרו במקום. מלבד בית הכנסת שעמד לרשותם, הראו חברי הקהילה נכונות ופתחו בפניהם גם את בית הספר להוראת השפה העברית שהוא אחד הראשונים באזור. מנהל בית הספר האמין שהשפה העברית חייבת להיות שפת היום יום לתקשורת בין בני הדור הצעיר. לאור חשיבה זו הוא תרגם את ההמנון האוסטרי לעברית. הרב והמורה קבלו מכתב הערכה ממשרד הקיסר כתשובה על דווח המעשה שעשו.
התקבלו זכויות מיוחדות לאדמיניסטרציה של הקהילה ועידוד התנועת הציונות בזכות אהרון פרסר, יוסף קרמר, מרקוס טוכפלד, אלטמן, מנדי הוניג, סוננפלד, שומל, קרומהולץ, שרפשטין ואחרים.
האישים הידועים מסולקה שנשלחו אל מחנות המוות בטרנסניסטריה היום דר אוסטפלד, דר ברנהרד, אלטמן ודר פרנקל.
צעירי סולקה
