--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
 

סירט - עיר הרפאים

מרים תורן (מלה קאופמן)
 
סירט – עיר הרפאים

מרים תורן (מלה קאופמן)

חזרנו לסירט במאי 1944, אני מלה קאופמן בת ה-16, אחי בן ה-13 שמואל, וההורים משולם (מקס) קאופמן ואימי הונורה. מצאנו שלוש משפחות שהגיעו לפנינו, משפחותיהם של פיילס מושקו ושל בובי שכטר, האחיין של הצלם שכטר הזקן. שמה של המשפחה השלישית לא זכור לי.
סירט הייתה עיר רפאים.
חלק מהאוקראינים שעבדו בעבר אצל אבי כעגלונים באו והביאו מזון וכל מה שהשיגה ידם. הנוצרים ששדדו את רכוש היהודים לא שמחו לבואנו. במשך שנה, שבה היה בשלטון המלך הרומני MIHAI, נראה היה שנוכל להסתדר כל אחד בדרכו שלו, אבל בשנת 1948 גורש המלך והשלטון הקומוניסטי האזרחי החל להשתולל בכל עוצמתו, לפי שיטתו של סטלין. סילקו אנשים מקומיים ממקום עבודתם למקומות אחרים והביאו במקומם זרים מכל מיני כפרים ועיירות.
כשהגענו לסירט עדיין נמשכו הקרבות נגד הגרמנים בגורה-הומורה.
שנה אחרי כן הגיעו בנדרובצים (BANDEROWZI) ורצחו בסירט את ברגר ושני בני דודים שלו מהחנות לדברי ברזל.
בתי הכנסת היו סגורים, פרט לבית-המדרש ואולי עוד אחד או שניים.
אפילו אסרו עלינו ללכת להדליק נרות נשמה עבור הנספים כל יום שישי לפנות ערב.
בתחילה התארגנה קהילה יהודית שעזרה בדברי ביגוד ותרופות, אבל השליטים דאז דאגו להחרים מהם חלק נכבד מהמלאי.
פליטים רבים התגוררו בסירט.
היה מאוד מר כשהתחלנו לראות מי לא שב מטרנסניסטריה.
קומץ היהודים השתדלו לעשות תיאטרון מידי פעם ומסיבות חנוכה ופורים, אבל מעטים השתתפו בהן וגם אז רק הסנובים בדרך כלל.
ה"קצפת" של אנשינו לא חזרה.
הקומוניסטים שלחו אנשים מובחרים לפלסטינה כדי שיפיצו את הדוקטרינה שלהם, אבל אנו יודעים היטב שכאשר הגיעו ארצה כל מה שעניין אותם היה להסתדר ולמצוא מקור פרנסה.
בסירט באו לבקש תרומות עבור הקרן הקיימת, ועד היום אני שומרת את הקבלה למזכרת.
הרבי מנדבורנה עליו השלום השיא את בתו, רוח'לה, וכל העיר הייתה מוזמנת.
בקרב הקומוניסטים היו גם כמה מלשינים יהודים.
אחרי טרנסניסטריה תפסו בחור יהודי אשר את שמו אינני רוצה לבטא והרביצו לו מכות רצח על כך שבברשד ובציבולובקה הוא הוציא שיני זהב מפי המתים וכל מה שאפשר היה לשדוד מהגוססים.
הרוסים לקחו כל בוקר את כל הבנות והבנים רחוק מהעיר, לחפור תעלות עבור החיילים, מאחר שסברו כי הקרבות יפרצו שוב והחזית תגיע עד נגוסטינה (NEGOSTINA).
ראוי להזכיר את האנשים שהצילו אותנו מרעב ומוות, משפחת משולם קאופמן ואחרים. אני מתכוונת לסלי מרגוליס עם קבוצת אנשים מסירט.

האישה הקדושה סוניה שפר, אשתו של וולף שפר, שגרו בעיר התחתית ליד תחנת הרכבת.
ההורים של גברת מטוסיה (פרנקל) שפר, אמה הצילה רבים מאוד וכן אגם אמה של הנקה מוסקוביץ, היא בתיה מוסקוביץ.
ראוי להזכיר גם את גרינברג הנגר.
אנו קיבלנו כל יום סיר מרק חם מהמטבח של אנשי רדאוץ.
אשר קוסטינר, עליו השלום, הציל רבים מאנשי רדאוץ מרעב.
ולבסוף, אזכיר את אברומ'לה קוק, שיצא בחורף, ביום שישי לפנות ערב ומכר גרעיני דלעת לבנים חמים.
זו הייתה סירט שלנו, מיד אחרי המלחמה.
 

Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים