--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> קהילות >> חסידות >> סערט
 
 
סערט 
 
 

 


ר' יוסף נפתלי שטרן

 בס"ד




 


מפיץ התורה בקדושה ובענווה
 

 

  • רבנו ה"אהבת ישראל" זי"ע: "יש כאן אברך ששמו יוסף, וקדוש בקדושת יוסף, תוכל להזכיר עניינך לפניו!"
  • רבנו ה"אמרי חיים": "בעבודתו התמימה להפיץ דברי רשכב"ה ה'חתם סופר', כמה נפשות נתעוררו לתשובה ונכנסו תחת כנפי השכינה..." *
  • הרה"ק ה"דמשק אליעזר" מינהו כאיש אמונו לחלוקת הכספים בגלות טרנסניסטריה *
  • הרה"ק ה"מקור ברוך" התאמץ לסייע לו בהצלת האוצר הגדול מכיליון *
  • הרה"ק רבי יהודא הורוויץ העניק לו את כל כספי הנדוניה שלו למען ימשיך בעבודת הקודש *
  • כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א היה בעל האכסניה שלו בקרית ויזניץ *

לדמותו של הגה"צ רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל מסערט - ירושלים, העורך והמוציא לאור של כתבי זקנו הגה"ק ה"חתם סופר" זי"ע ומקורבם של רבותינו הקדושים * ארבעים שנה להסתלקותו *
 
1
אחד ומיוחד מגדולי התורה בדור הקודם, חבר מועצת גדולי התורה באר"י, היה הגאון המופלג רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל, בעל "שער יוסף" וראש ישיבת פרשבורג בירושלים, נין ונכד להגה"ק ה"חתם סופר" זי"ע ומי שברוחב דעתו וגדלותו התורנית המופלגת, זכה לעמוד בראש המוציאים לאור של כתבי הקודש מהחת"ס, בהניחו אחריו ברכה לדורות.
*
רבי יוסף זצ"ל נולד בתרמ"ח בעיר אילאק שביוגוסלביה, לאביו הג"ר אשר אנטשיל זצ"ל. כבר בימי צעירותו הפליא את כל רואיו. בתחילה למד באילאק אצל האב"ד הגר"פ שטיינער ואצל דודו הגאון רבי ישעי' זילבערשטיין זצ"ל אב"ד ווייטצען בעל "מעשי למלך", ואח"כ עלה ונתעלה ללמוד תורה מפי רבו מהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל, שכיהן באותם ימים כאב"ד גאלאנטע.
רבו זה חיבבו במיוחד והחשיבו כבחיר תלמידיו, אפס קצהו מאהבתו אליו יראה הקורא במכתבו שבראש הספר "ברכת משה" ו"ברכת יצחק" לזקניו הגדולים של רבי יוסף, הג"ר זעקל והג"ר משה פאלאק זצ"ל - שהוא הוציאם לאור עוד בבחרותו - מכתב ברכה והסכמה יוצאת דופן המגלה טפח מגדלותו של רבי יוסף בצעירותו.
 
בבית חותנו - מראשי חסידי ויזניץ בסערט
בהגיעו לפרקו נשא רבי יוסף את הרבנית מרת רייזל ע"ה, בת הגה"ח רבי שלמה אלכסנדרי שרייבר-סופר זצ"ל מסערט, בנו של הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל אבד"ק קראקא.
בבית גדול זה התעלה עוד יותר במעלות התורה והיראה. רבי שלמה אלכסנדרי מלבד גאונותו וחסידותו, ירש מחותנו הגביר ר' משה וואקס ז"ל מסערט, שהיה מחשובי חסידי ויזניץ, הרבה יערות ושדות, וביתו היה פתוח לרווחה לכל עני ולכל דורש. ידוע היה שחתן עני שבא אליו לפני החתונה, יצא מביתו עם כתב למנהלי מפעל העצים שיתנו לו את כל העצים הדרושים לו לחימום הבית בימי החורף.
רבי שלמה אלכסנדרי נודע כאחד מחשובי חסידי ויזניץ בבוקובינא, בעודו אברך לקחו חותנו רבי משה עמו לראש השנה אל רביה"ק ה"צמח צדיק" זי"ע, שם ניצת באש הגדולה והוא התקשר אל רביה"ק ואל זרעו אחריו רבוה"ק ה"אמרי ברוך" וה"אהבת ישראל" זי"ע. בקשריו עם אנשי המימשל בבוקובינא, אף זכה לסייע לימים לרבנו הסב"ק זי"ע בעניינים שונים.
כשהגיע רבנו הס"ק זי"ע לשבות בסערט, היה מתאכסן בביתו של רש"א בין תפילת ליל ש"ק לעריכת ה"שולחן". פעם ישב הסב"ק ספון בחדרו בבית רש"א, ורש"א עצמו ישב וערך את סעודת השבת עם חתנו הגרי"נ. והנה יצא הס"ק מהחדר, ועמד מאחורי כסאו של רש"א. כשהסתובב רבי שלמה אלכסנדרי, ביקשו הס"ק שימשיך, כי ברצונו לראות האיך הוא עורך "טיש". הדבר לא היה נוח לרש"א, אולם רבנו ביקש ממנו שוב. נענה רבי שלמה אלכסנדרי בצחות: "אזעלעכע חסידים ווי איך האב, האט דער רבי נישט"... [חסידים כאלה כמו שיש לי (כשכוונתו לרבנו), אין לרבי...].
בבית גדול זה ינק רבי יוסף את הקשר המיוחד אל רבוה"ק מויזניץ, כאן אף קיבל את ההערצה העמוקה אל ה"חתם סופר" ואל תורתו, כי אחרי שנסתלקו לו לרבי שלמה אלכסנדרי שניים מבנותיו בתקופה קצרה, הוציא לאור את חידושי החת"ס עמ"ס חולין, ובהקדמתו הנפלאה, שבה הלך בדרכי אביו הגדול מהרש"ס אב"ד קראקא, הוא מצדיק עליו את הדין, שמעשיו גרמו לו, כיון שעיכב את הדפסת ופרסום חידוש מרן החת"ס.
 
ביטויים מופלגים על קדושתו
רבי יוסף קבע מושבו בסערט - עיר מגורי חותנו, שם ישב על התורה ועל העבודה, וברח מן הכבוד. אף בזמן שהתמוטטו נכסי חמיו, ומכמה קהילות הציעו לו את משרת הרבנות, סירב לקבל עליו עול זה. בערוב ימיו, כשנשאל מדוע סירב לכך, גילה שהאמת היתה נר לרגליו, "בקבלת עול הרבנות היה עלי להשתעבד לראשי הקהילה ולאנשי הקהילה, ואני איני רוצה להשתעבד לבשר ודם, איני רוצה להיות חייב לשום אדם, רק בלתי לה' לבדו!" כל כך היתה מידת האמת טבועה בו.
אבל מאחורי הקלעים, בלא כל השתעבדות לקהילה, פעל גדולות ונצורות למען קדשי ישראל. הוא היה חבר בוועד הרבנים של רשת "בית יעקב" לבנות ישראל בבוקובינא, שעמד תחת נשיאות מרן ה"דמשק אליעזר" זי"ע. בתו היחידה של רבי יוסף שנפטרה בימי עלומה, אף היתה מהמחנכות ב"בית יעקב". בכלל היה הגרי"נ מגדולי הפועלים להפצת היהדות בקרב העם במסגרת "אגודת ישראל", תוך שהוא עומד בקשר מתמיד עם מרן ה"דמשק אליעזר". רבי יוסף אף היה מגיע לעיתים קרובות להסתופף בצל הקודש בשבתות בוויזניצא, תחילה אצל מרן הס"ק זי"ע ואח"כ אצל מרן ה"דמשק אליעזר" זי"ע.
2
עם התמנות הרה"ק בעל "מקור ברוך" זי"ע כמרא דאתרא בסערט, סייע לו הגרי"נ לפעול ולטכס עצות איך לעמוד בפרץ נגד המתחדשים, ואיך לעצור בעד הסדקים בחומות הדת. שעות ארוכות ישבו יחדיו ודנו בכובד ראש על דרכי פעולה מתוחכמים שיניבו פירות, אבל תנאי קודם למעשה - אין זו אלא התנדבות, ללא שום השתעבדות לקהילה. ואכן מטעם הזה היו דבריו שנאמרו במלוא החריפות נשמעים ללא עוררין, כי כולם ידעו שרק האמת היא נתיבתו ונר לרגלו. גם כשהיו צריכים להיעשות דברים שמעמדו הרשמי של רבה של סערט לא אפשרו זאת, היה רבי יוסף נפתלי הכתובת למילוי שליחויות רוחניות אלה.
כך ישב לו רבי יוסף הוגה בתורה רוב שעות היממה, ועוסק בתפילה בהשתפכות הנפש. כל יהודי סערט ראו שאיש אלקים מתהלך בקרבם. סיפר הגה"צ רבי דוד צבי שנעבאלג זצ"ל דומ"ץ דוויזניצא וראש הישיבה, ששמע ממרן הסב"ק בעל "אהבת ישראל" זי"ע שהפליג בשבחו של רבי יוסף עוד בצעירותו, ופעם בקיץ לפני שנסע הס"ק לקארלסבאד, שאלו אחד, למי להזכיר דבר קשה בעת העדרו של רבנו מהאזור. ענהו מרן: "יש כאן אברך ששמו יוסף, וקדוש בקדושת יוסף, תוכל להזכיר עניינך לפניו!"
ופעם כשהבחין הס"ק שרבי יוסף נפתלי הולך ברחוב בסערט עם זוג' הרבנית, התבטא רבנו למלוויו: "הנכם רואים? כמו אדם הראשון לפני החטא!..."
ביטויים מופלגים ונדירים אלה העלו את חשיבותו בקרב אנשי העיר, בפרט ששמעו אותם יוצאים מפיו של רבינו הק' זי"ע, ששבחים מסוג זה לא זרמו מפיו כלל. זאת בנוסף לאצילותו של הגרי"נ, שהשרתה אווירת הוד קדומים לכל הבאים במחיצתו.
כשרבי יוסף שוחח לימים על רוממות קדושתו של מרן הס"ק וטהרת מידותיו, היה מספר מה שבדידיה הוי עובדא, שנכח כשרבנו ומלוויו המתינו בתחנת הרכבת, והנה נכנס מישהו לאולם ההמתנה והודיע כי הרכבת באה. מיד הזדרזו לצאת עם כל החבילות. אך הנה התברר שהלה שמע רק סתם רעש, ולא את הרכבת. כך קרה מספר פעמים והקהל התרגז וחזר למקומו בריטון.
העיר רבנו הס"ק ואמר: "לכאורה אפשר להתרגז על כך, אבל אם אדם מתיישב בדעתו, הוא בא לידי מסקנה שאין צריך לכעוס!"
3
 
נס הצלת כתבי ה"חתם סופר"
עם פרוץ ימי הרעה עברו על רבי יוסף וביתו - יחד עם כל בית ישראל - ימי אימה ופחד, ייסורים קשים באו עליהם, אולם הוא מעולם לא התרעם, אדרבה, רבים העידו שבעיצומם של הימים הקשים היה מנחמם ומדבר על ליבם דברי חיזוק ואמונה, עידוד ובטחון.
בלילות הסדר בערבות טרנסניסטריה, כשמאומה לא היה, רק מרור היה להם בשפע, החדיר רבי יוסף נפתלי שמחה והתלהבות דקדושה ביהודים ששהה עימם, הוא השרה על כולם השראה עילאית (מפי הרה"ח ר' גבריאל יוסף וויזניצר ז"ל מקרית ויזניץ שסיפר מזכרונות ילדותו. יצוין, שבהיות רג"י יתום מאביו שנהרג במלחמה, למד עימו רבי יוסף נפתלי את הלכות התפילין לפני הגיעו למצוות).
בהקדמתו לספר חי' חת"ס על שו"ע יו"ד, הספר הראשון שהו"ל אחרי השואה, מספר רבי יוסף מעט מצרותיו והצלתו, ובעיקר מרבה הוא לספר על הצלת כתבי החת"ס, וכה דבריו:
הרבה כתבי יד של מרן החת"ס נאבדו ונשרפו, וכל מה שנשתייר לנו אחרי השואה הנוראה, הוא הודות להשי"ת שנשארתי בחיים בגלות הנוראה באוקריינא שנמשכה כמה שנים, וזכיתי להביא עימי לארה"ק את כתבי היד שניצלו.
וארשום בקצרה את ההרפתקאות שעברו עליהם; בחודש סיון תש"א, כשראינו את ההכנות שעשו הנאצים ימ"ש בעירנו סערעט שברומניה שהיתה סמוכה ונראית לגבול רוסיא, לקחתי את כל כתבי היד של החתם סופר, שמונה פנקסים מכורכים, וסגרתים בארגז ברזל, כדי שאם יגלונו מקהילתנו יינצלו כתבי היד מהשריפות והנזקים העלולים לבוא ע"י היריות מהגבול, כמו שבאמת היה אח"כ.
והנה בכ"ד סיון תש"א הגלונו לעיר קאלאפאט בגבול רומניה יוגוסלביא, שם שהינו קרוב לג' חודשים. מקץ החודשים האלה, הוליכנו לאחת העיירות סמוך לקהילתנו, ולא ניתן רשות לשוב לעירנו, אלא רק לסייר איש בביתו ובנכסיו - במידה שנשתייר מהם משהו - ולקחת איתו מה שירשו לו.
כשקיבלתי את רישיוני ונסעתי לביתי - מעיד רבי יוסף על עצמו - היתה כל מגמתי רק לראות אם כתבי היד קיימים. באתי לביתי ומצאתי את כל החדרים ריקים, חוץ מחדר הספרים, וגם את ארגז הברזל אשר בו הטמנתי את כתבי היד מצאתי פרוץ וריק. וכמעט שנתעלפתי, רצתי מחדר לחדר ומחדר לעליה, אולי הובילו השודדים את כתבי היד לחדר אחר או לחדר הספרים, אשר בקושי יכולתי להיכנס לתוכו בגלל הספרים הרבים ומאות הניירות שמילא את הרצפה.
פתאום שמעתי קול מאיש טוב, ה"ה ידיד נפשי כבוד הרב הגאון המפורסם מוה"ר ברוך הגר שליט"א האדמו"ר מסערעט-ויזניץ, כעת בחיפה, שהלך איתי כדי לעזור לי; "מצאתי כתבי יד!" שלושה פנקסים גדולים נמצאו על מפתן הדלת בחדר שהיה כמה חודשים פתוח והפקר לרבים, לא חסרה מהם אף אות אחת!
כיון שאורו עיני, התחלתי לחפש בחדר הספרים, אע"פ שרק בקושי גדול יכולתי להיכנס בגלל הספרים והניירות הרבים שהיו פזורים על הארץ. ולמרות שהרשות ניתנה להתעכב בבית רק שעה אחת, והייתי תחת השגחתו של שוטר, אזרתי חיל ומצאתי בס"ד עוד ב' או ג' פנקסים מכורכים. בזמן קצר ובבהלה אספתי כמעט כל מה שהיה בארגז הברזל הנ"ל, ואם כי נאנסתי ע"י השוטר לעזוב את ביתי באמצע החיפוש, הצלחתי בס"ד על ידי תחבולה לקבל רשיון לבקר שוב בביתי, תחת פיקוח, וכך עלה בידי בס"ד לאסוף את כתבי היד לתוך שק.
כשלקחתי את השק עם התוכן היקר לי מפז מהעליה לחצר, בא פתאום קצין משטרה, ושאלני "מי נתן לך רשות ללכת לביתך, ולמה לקחת את זה, הלא הרכוש היהודי מוחרם?" אבל ביוזמת כבוד הרה"צ מסערעט, השתדל בעדי אחד מחסידי אומות העולם, והניחו לי.
אח"כ הגלונו לטרנסניסטריה קרוב לארבע שנים, ולקחתי עימי כל הכתבי-יד, ובס"ד יצאו איתי מרוסיא ומרומניא לארץ הקודש, עכ"ד.
את מה שלא סיפר רבי יוסף גילו השרידים, שבמשך כל הזמן לא הרפה מכתבי היד של החת"ס, אם זה בדרך הרי הוא כורכם סביבו והולך עימהם, אם זה בנהר הרי הוא מרימם מעל ראשו, וכך עובר את הנהר ברגל, כשאינו דואג לעצמו כלל, אלא כל דאגתו נתונה להצלת כתבי היד, ואולי אדרבה - כתבי היד הקדושים הם שעמדו לזכותו...
 
הקשר הגדול לבית וויזניץ
בשנות גלותו בטרנסניסטריה, באו לידי ביטוי הקשר האדוק שלו עם בית ויזניץ. בשנת תש"א, כשהוגלו הרה"ק ה"מקור ברוך" ויהודי סערעט, ומרן ה"דמשק אליעזר" זי"ע הריץ ממקום שהותו בטעמשוואר מכתב לאחיו רבינו הק' ה"אמרי חיים" זי"ע שבגרוסוורדיין, בקריאת הצלה לאסוף סכומי כסף להצלת הגולים הנאנקים בעול הצרות, ציין הדמש"א באיגרתו: "כשש מאות נפשות המה שמה [במחנה בקראיובה]... הר' בערל [שרייבר] ור' יוסף [נפתלי שטרן] וזלמן שעחטור המה בסמוך, ושואגים בקול מר להצילם"...
4
מרן ה"אמרי חיים" גייס אז סכומים גדולים בגרוו"ד ושלחם לאחיו מרן הדמש"א, ה"דמשק אליעזר" עצמו גייס כידוע סכומים אדירים ושלחם מפעם לפעם לטרנסניסטריע. את רוב הכסף שלח הדמש"א לעיר מוגילוב, בה התרכזו כמחצית מהגולים, ושם הוקם ועד בראשות הגאון רבי יוסף נפתלי, כשעימו עוד מאנ"ש חסידי ויזניץ. הוועד בראשותו של רבי יוסף, ושמזכירו היה הרה"ח ר' ליפא פולק ז"ל לימים מחשובי אנ"ש בבני-ברק, ניהל פנקסים מדויקים על כל ההכנסות וההוצאות של הכסף שהגיע מטעמשוואר, והדמש"א סמך על יושרו והנהגתו של רבי יוסף בכל עניני הכספים.
בהיות רבי יוסף במוגילוב, המשיך בקשריו האדוקים עם הרה"ק ה"מקור ברוך" זי"ע ששהה בדז'ורין הסמוכה. הדים לכך מוצאים אנו בכתב ידו ששרד לפליטה - דברי תורה שאמרם ה"מקור ברוך" ביומא דהילולא ב' בסיון תש"ג, ושרבי יוסף רשמם למזכרת, וז"ל: "רשמתי עלי גליון, היום יום א' נשא ג' סיון, ע"פ הנאמר לי מאחד השומעים [בדז'ורין] ששמע תוכנם של הדברים, מפי כ"ק הרב הגה"צ חו"פ בנש"ק שליט"א הגאבד"ק סעריט, בליל ש"ק ב' סיון [תש"ג] בהילולא דרבינו הגדול גאון ישראל וקדושו צי"ע מוויזניץ זי"ע, וימליץ טוב בעדינו לישועה כללית ושלימה בקרב".
5
בשנת תש"ד, ניתנה האפשרות להציל מהגולים לטרנסניסטריה בעד סכומים נכבדים, ואז ביקש רבנו ה"אמרי חיים" מאת שאר בשרו של רבי יוסף, הנגיד הר' פנחס דוד פרוידיגר ראש קהילת בודפסט, שישתתף גם כן בהוצאות ההצלה, ואכן הוא שלח לרבנו סכום נכבד - חלק משלו וחלק מקופת הקהילה.
אך כל זה עדיין לא הספיק לכסות את הסכום הדרוש, על כן חיפש רבנו זי"ע מקור נוסף לכסף - היות שרבי יוסף הדפיס לפני המלחמה את ספרי "דרשות החתם סופר", וכמות גדולה מהספרים נשארה מאוחסנת בקלויזנבורג, השתדל מרן שימכרו את הספרים, והתמורה נמסרה לצורך ההצלה.
לאחר שנות גלות קשים ומרים שוחרר רבי יוסף מעמק הבכא, הוא התיישב בינתיים באראד, ובקיץ תש"ז, כששב רבנו זי"ע למשך תקופה קצרה לגרוסוורדיין, נסע רבי יוסף לשבות בצל קדשו.
 
"ויוסף הוא המשביר"
שבור בגופו ואיתן ברוחו עלה לארץ הקודש, כדרכו בקודש התחמק מלקבל עליו עול רבנות, אבל בראותו את העזובה הרבה החל לפעול למען חיזוק חומות הדת כדרכו מאז. אחר שחברו עליו גדולי הדור קיבל עליו את תפקיד ראש ישיבת פרעשבורג בירושלים, כעבור תקופה צורף למועצת גדולי התורה, בה שימש כחבר עד ליומו האחרון. כמו"כ נעתר לבקשת ראשי "אוצר הפוסקים" לשמש כנשיא המכון.
מביתו הצנוע בשכונת קטמון בירושלים נתפרסם שמו הטוב ונתחבב אצל גדולי הדור. הגאון רבי עקיבא סופר זצ"ל בעל "דעת סופר" ורבה של פרעשבורג כיבדו מאוד, ובאחד ממכתביו מתבטא עליו "ויוסף הוא המשביר". הרה"ק ה"בית ישראל" מגור זצ"ל היה מבקר אצלו תדיר ביקורים קצרים, בהם שוחחו שיחה קצרה ומרוממת על נושאים שונים, בעיקר על דעת החת"ס בהשקפת עולם ובהנהגת הכלל. הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל ראב"ד לונדון, שקבע דירתו בבית וגן, היה נפגש עימו תכופות.
 
עריכת כתבי ה"חתם סופר"
כעבור מספר שנים, הרגיש רבי יוסף שעבודתו בקודש בהרבצת התורה בישיבת פרעשבורג, מפריעה לו מהעיסוק בעריכת והוצאת כתבי החת"ס. היות ואצלו כל דבר חייב היה להיעשות בשלימות, כי ראש ישיבה תפקידו להתמסר לתלמידים כל כולו, והרבצת תורה לתלמידים היתה משאת נפשו מחד, ומאידך גיסא עבודת הקודש בכתבי החת"ס היתה מפעל חייו. את הדבר הקשה הזה הביא לפני שר התורה הגאון מטשעבין זצ"ל, שדרש וחקר היטב את ב' הצדדים, ודעתו הרחבה הכריעה לטובת הו"ל כתבי החת"ס, בציינו שראש ישיבה אחר שימלא את מקומו עוד יוכלו למצוא, אבל עריכת כתבי החת"ס באופן כה נכבד ומושלם, בהעתקה מדויקת וציונים קצרים ונפלאים בגאונות ובחריפות, לא יימצא כלל והוא בזה יחיד בדורו ממש. רבי יוסף קיבל את ההכרעה והתמסר מעתה לעריכת כתבי החת"ס.
גדולי ישראל מכל התפוצות היו מריצים אליו אגרותיהם בבירור וליבון דברי החת"ס, בתשובתיו ובחידושיו, והוא היה מאיר עיניהם בתורת החת"ס. עדיין נשארו בכת"י מאות אגרות המפיצים אור יקרות בביאור וליבון שיטת החת"ס.
בעיקר יש לציין את הגאון רבי יששכר דוב גולדשטיין זצ"ל רב דכולל שומרי החומות בירושלים עיה"ק, אשר חיבר את הספר הנפלא ליקוטי הערות על שו"ת חת"ס, שכתלמיד לפני רבו היה שואל ממנו ומבקש תורה מפיו, והרבה מבירורי הדברים נדפסו בספרו. כן יש לציין את קרבתם הרבה אל רבי יוסף, של כ"ק הגה"צ האדמו"ר מערלוי שליט"א ולהבחל"ח כ"ק הגה"צ מהרי"מ דושינסקיא זצ"ל גאב"ד ירושלים, שלושה אלה אף זכו לעמוד ע"י מיטתו של הג"ר יוסף נפתלי ביציאת נשמתו הטהורה, ולהספידו בעת ההלוויה.
ישב לו רבי יוסף ספון בקיטונו, והעתיק את כתבי החת"ס קטע אחר קטע, דרוש אחר דרוש, וללא ליאות ציין מקורות, השלים את הגליונות החסרים, יישב את הנראה תמוה.
עבודה קשה שבמקדש זו לא היתה אצלו כאיזה מו"ל או מגיה, יגיעתו בהם היתה בנפשו ובנשמתו, כל קוץ וכל תג היו אצלו תורה שלימה שיש להתייגע עליה ולהבין עומק נשמת רעיונה. לא רק בצעירותו אלא גם לעת זקנותו כששנות השבעים היו ממנו והלאה, לטש את הדברים בחן ובדק בשבע חקירות ובדיקות.
בהערותיו שנדפסו בגליוני ה"חתם סופר" בשם "שער יוסף", ניתן למצוא ביטוי לכאבו וצערו כשהדברים לא התבהרו כל צרכם, ומאידך השמחה הגדולה בעת שנתחוורו הדברים כשמלה. שמחה עילאית מבצבצת מבין השיטין. וכבר התבטא אחד מגדולי הדור העבר על רבי יוסף: "יהודי כזה שיגע כל כך בדברי ה'חתם סופר', הרי הוא עצמו 'א שטיקעל חתם סופר'..."
בנוסף, שימש רבי יוסף מקור נאמן ומדויק לכל מה שנמסר על החת"ס זי"ע ובשמו, רבים מגדולי הדור לא סמכו על עובדות ושמועות מהחת"ס ללא שקיבלו את אישורו, והיה רבי יוסף אומר: "כשאני מספר עובדה מהחת"ס, הרי קיבלתיה ממקור מוסמך, או מחמי הגרש"א (שממנו מביא רבי יוסף בספרים שהו"ל מאות ד"ת מנהגים ועובדות), או מגיסי הי"ד".
 
הערכה והערצה
הקשר הגדול אל חצרות קדשנו המשיך גם בשבתו באר"י. לעיתים קרובות היה מבקר אצל רבנו ה"אמרי חיים" זי"ע, הוא היה מגיע לשבות בצל הקודש ולשולחנות הטהורים ביומי דפגרא, ובפרט בכל יומא דהילולא של מרן הס"ק זי"ע. בכל עת ניכרה ההתבטלות הרבה שלו לפני כ"ק רבנו זי"ע, ובאופן מיוחד בלטה ההערכה הרבה שרחש לו מרן ושמחתו הרבה בבואו. אנ"ש וצעירי הצאן נהנו לעקוב אחר הליכותיו, שהקרינו אצילות, יראת שמים וקדושה.
באחת הפעמים שהתארח בקרית ויזניץ, הורה מרן זי"ע לשליח-ציבור להמתין על רבי יוסף עד שיסיים את השמונה-עשרה דלחש. מרן זי"ע דאג עבורו בשהותו בשיכון, והתעניין אם הוא מרוצה והאם לא חסר לו דבר-מה.
ברוב הפעמים היה מתאכסן בקרייתנו בבית כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, אשר קיבלו ביותרת הכבוד ובהערכה מרובה. רבי יוסף אף היה מתכבד למסור שיעור ב"פרקי אבות" בש"ק אחה"צ, כשכ"ק רבנו שליט"א יושב לצידו בעת השיעור שנמסר בביהמ"ד "בית הלל", והקהל שותה בצמא דברי פי חכם חן.
6
סיפר הרה"ח ר' נחום אלימלך ויזל ז"ל מקרית ויזניץ, כי פעם בהגיע רבי יוסף לשבת, כשנתן לו כ"ק רבנו שליט"א שלום עליכם לאחר התפילה בליל ש"ק, הזמינו לסעוד על שולחנו. נענה רבי יוסף, כי הוא מוזמן כבר אצל ר' נחום אלימלך. ניגש מרן שליט"א אל רנ"א, וביקשו: "לפחות סעודה אחת תרשה לי להזמין את רבי יוסף אלי, איני יכול לוותר עליו" (מפי הרה"ג ר' אהרן טויסיג שליט"א בשם רנ"א ויזל ז"ל).
בש"ק פרשת במדבר שלפני ב' בסיון תשכ"ב, שבת הגרי"נ בבני ברק, וביום ה' שלפני כן בא לקבל שלום מאת רבנו. מאחר שנכסף לשמוע ספירת העומר מפ"ק, בא לתפילת ערבית, אך היות שאיחר ברגעים אחדים והגיע לאחר התחלת התפילה, התיישב בסוף בית המדרש.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שהבחין בו, נגש אליו ולקחו לשורת ה'מזרח', סמוך ונראה לרבנו זי"ע.
בתום התפילה נתן לו מרן ברכת שלום בחמימות גדולה, ותוך שאחז בידו הלכו לבית רבנו, בליווי קהל חסידים. משהובא כיבוד ושתו 'לחיים', התגלגלה השיחה אודות הקשר בין החת"ס זי"ע לבין הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע, ומרן זצ"ל הזכיר את ההקדמה הנפלאה לספר "מכתב סופר" חלק א', בה הפליא רבי יוסף בתיאור גדלות זקנו מוהרש"ס אב"ד קראקא, ובה הובאו גם הקשרים הנפלאים בין ה"מכתב סופר" ל"דברי חיים".
לאחר שיחה בנוכחות קהל גדול, נתבקשו כולם לצאת, ורבי יוסף נשאר בקו"פ ביחידות, במשך מחצית השעה. בתום הביקור, ליווהו רבנו עד למכונית.
מספר הרה"ח ר' מנחם מענדיל (בר"צ) ויזניצר שליט"א מקרית ויזניץ: זכורני שבת אחת שרבי יוסף נפתלי שבת בקרית ויזניץ, ילד הייתי, עמדתי ע"י בית רבינו זצ"ל בשבת אחה"צ, והנה אני רואה את דלת בית מרן נפתחת, ורבנו יצא לתפילת מנחה כשהוא אוחז בידי רבי יוסף נפתלי.
מרן זי"ע צעד עימו לאט, וכך דיברו בתורה וחסידות, כשמפעם לפעם נעצרו ושוחחו. זכורני שמרן זצ"ל חזר לפניו בהזדמנות זו על פירושו במשנה (אבות פ"ו מ"א) "שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם", תורה בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא, וכאשר נביט ונתבונן ונטה אוזן לשמוע לקול חכמים יראי ד' לומדי תורה, נראה שלימודם הוא בחיות, מתנענעים ומתרוממים בעת לימודם, וקוראים בקול 'הייליגער באשעפער' וכדו', שבחים לשמו יתברך על שנתן לנו תוה"ק, על שנתן לנו תנאים ואמוראים שרפי אש שפירשו וביארו מצות התוה"ק, והשומע את היר"ש לומד איזו משנה או גמרא ובאמצע הוא מתלהב להבוית"ש, יוכל לדמות כאילו גם השבח נכתב בתוך דברי המשנה, וז"פ 'שנו חכמים בלשון המשנה', כשהחכמים שונים ולומדים, אזי תשמע בלשון המשנה - באמצע, כאילו גם זה מלשון המשנה הוא - 'ברוך שבחר בהם ובמשנתם', שבח להבוית"ש על שנתן לנו תורת אמת ע"י עבדיו הקדושים והטהורים...
פעם בשוב הרה"ח ר' מיכאל שרייבר הי"ו לשיכון ויזניץ, מבית אביו הרה"ח ר' משה ז"ל שהיה דר בירושלים בשכנות עם דודו רבי יוסף נפתלי, מסר לרבנו זי"ע פרישת-שלום מרבי יוסף נפתלי. נענה מרן בהגדרה מופלגת: "הוא אדם המושלם בכל המעלות!"
לפנינו מכתב תנחומין נפלא בכתי"ק מרן זי"ע להגה"צ ר' יוסף נפתלי זצ"ל, ובו בולטת הידידות הרבה:
 
ב"ה. בני ברק שכון ויזניץ.
ה' לס' וישאלו איש לרעהו לשלום, מקוה ישראל ד' (תשי"ח) לפ"ק.
ברכה ונחמה לאהובי ידידי רחומאי
הרה"ג המפורסים לשם ולתהלה
כש"מ מו"ה יוסף נפתלי נרו יאיר ולא ידעך.
תמול נודע לי מהאסון הנורא אשר קרה לו, בהלקח ממנו רעיתו העדינה תנצב"ה. המקום ינחם אותו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ירפא ויחזק את לבבו הנשבר לעבודתו ית"ש.
אהוב לבי ונפשי, חזק ואמץ, ימצא נחום בעבודתו התמימה להפיץ דברי חכמה וקדושה מאת זקנו הקדוש רשכב"ה החת"ס זצללה"ה. כמה נפשות נתעוררו לתשובה ונכנסו תחת כנפי השכינה, הם הנם בניו הישרים והתמימים (בתו היחידה של הגרי"נ נפטרה בדמי ימיה). לא הרבה זכו לפעול גדולות ונצורות כמו הד"ג.
ד' עמך גבור החיל, להאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, וכולנו יחד נזכה במהרה לקבל פני משיח צדקנו.
אוהבו בכל לב ונפש, המצפה בכליון עיניים לשמחת נפשו, ויקוים בו וכל אשר הוא עושה ד' מצליח בידו (הנאמר ביוסף הצדיק).
חי"ק
7
(מכתב זה, כמו מכתבים נוספים מרבנו זי"ע להגרי"נ זצ"ל, נדפס ב"מאיר החיים" ח"ב עמ' תצג)
 
לפנינו מכתב ברכה מהגה"צ רבי יוסף נפתלי זצ"ל
לרגל שמחת נישואי מורנו הרה"צ שליט"א
 
בעזה"י. י"א סיון תשכ"ג. ירושלם עי"ק תובב"א
 
לקדם רבינו המקום יהי' בעזרו
ה"ה כ"ק מרן המפורסם חו"פ נר ישראל שליט"א
ולבנו הה"ג כש"ת מהור"ם יהושע שליט"א אב"ד דשכון וויזניץ
ולכבוד החתן מאד נעלה מהור"י יצ"ו.
שלום וברכה.
 
אתמול בשובי לירושלים מכפר אלי' שהייתי שם כמה שבועות להנפש ולהבריא בס"ד, מצאתי ההזמנה עקספרעסס לכלולת נכדו היקר עמו"ש, ולדאבוני לא הי' לי עוד האפשרות להשתתף בשמחת לבכם.
והנני מאחל מזל טוב לבבית לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ולכבוד בנו הרב, ונכדו - ובנו יצ"ו, וזכות אבוה"ק יעמדו להם שיבנו בית משוכלל לשם ולתפארת להמשיך בשושילתא דדהבא, ועיני כ"ק אדמו"ר שליט"א והנלווים שיחי' ירוו רב נחת ותענוג מהם ומכל יו"ח נ"י מתוך הרחבת הדעת ושלימות הבריאות, עדי נזכה לקיים קרא כדכתיב בפרשתנו: וביום שמחתכם וגו' ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם וזבחי שלמיכם אכי"ר.
החותם בברכה משולשת ובהוקרה והערצה רבה
יוסף נפתלי בן אסתר
מונח פה דו"ד להרב החתן שליט"א.
 
_______________________
אתמול למדתי בעין יעקב דף ד' ע"ב, אבל אדם בא מן השדה וכו' נכנס לבית הכנסת וכו' וקורא ק"ש ומתפלל "ואוכל פתו ומברך", ובעץ יוסף מביא דקדוק חמור - מאי קמ"ל הברייתא בזה שמברך, הלא גם לפני שאוכל פתו צריך לברך, ואמרתי עפ"י ששמעתי בשם כ"ק אדמו"ר זי"ע (מרן הסב"ק בעל "אהבת ישראל" זי"ע) שהקפיד בלילה - אפי' הי' מאוחר ביותר - לאכול פת, ואמר בלילה אין לנו שום מצוה מה"ת אלא ברכת המזון דמפורש בתורה, משא"כ ברכה לפניה, וזו קמ"ל הברייתא ואוכל פתו "ומברך", שזו ג"כ מצוה בלילה לאכול פת כדי לקיים מצות בהמ"ז.   
8
קשר נפשי עם הרה"ק רבי יודא'לי זצוק"ל
פרשת ידידות וקשר נפשי מופלא ומיוחד במינו נוצר בין רבי יוסף לבין הרה"ק רבי יהודא הורוויץ זצ"ל.
מוהר"י ידוע היה כמי שהוגה ודבוק בתורתו של החת"ס, ספרי החת"ס היו ילדי שעשועיו יום יום, ונותרו ממנו אלפי הערות והגהות שרשם על שולי גליונות כל ספרי החת"ס.
חיבתו היתירה אל כתבי החת"ס החלה בימי נעוריו, כשהתיידד בקשר נפשי חזק עם הג"ר יוסף נפתלי זצ"ל, ועוד בהיותו אברך צעיר לאחר נישואיו, בשנות תרפ"ח-תרפ"ט, מסר מוהר"י את כל כספי הנדוניא שלו להגרי"נ, לצורך הדפסת ה"דרשות חת"ס" שהו"ל רבי יוסף בשנת תרפ"ט.
9
כשזכו להינצל מגיא ההריגה ולעלות לארה"ק, היו מוהר"י ורבי יוסף נפתלי מתוועדים רבות ללמוד יחד וללבן סוגיות שלימות בתורת החת"ס, הם החליפו מכתבים ביניהם בביאור והבנת דברי החת"ס, והיו מבקרים זה אצל זה כדי לברר וללבן מקחו של צדיק. בדרך כלל נהגו שביום ז' תשרי יום הולדת הגה"ק החת"ס, היה רבי יוסף מבקר אצל מוהר"י. רבי יוסף התבטא פעם: "רבי יודא'לי הוא חד בדרא בכתבי החתם סופר!"
מספר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א, שזכה להיות נוכח באחד הביקורים שהגיע רבי יוסף אל מוהר"י, ובין השאר הראה רבי יוסף את דברי החת"ס בפרשת אחרי (ד"ה ובא אהרן אל אהל מועד, וע"ע ב'תורת משה' ריש פ' קדושים), שם דן באריכות איך הדרך שצריך האדם להתבודד, לפי משנת ה"חובת הלבבות" שאף שכותב הרבה בגודל מעלת הבדידות, מ"מ "יותר מזה הוא ההתחברות עם עובדי ה', להורותם הדרך ילכו בה וזכותם יהיה תלוי בו... וכתב ב'שער הפרישות' שיהיה צהלתו בפניו ואבלו בליבו, פי' מכל מקום לבבו יהיה בודד לה'".
כששמע מוהר"י את הדברים, הגיב על אתר בבטחה: "קטע זה לא כתבו הרבי עצמו!" (רבי יודא'לי זי"ע מכנה היה את החת"ס "הרבי" - כתלמיד לרבו).
התפלא רבי יוסף מנין לו זאת, ואמר למוהר"י שהוא עצמו העתיקו מעצם כתי"ק. כשיצא רבי יוסף מבית מוהר"י, אמר לסובביו בסערת רוח: "וכי הוא יאמר לי שדבר זה לא כתבו החת"ס זי"ע? הלא אנכי העתקתיו מלה במלה מתוך הכתב, ואיך יתווכח עימי בזה?"
ויהי כשהגיע לביתו, בדק ומצא שהצדק עם מוהר"י, ואכן בתוך תכריך כתביו של החת"ס היה מונח כת"י של תלמיד אחד, ושם כתב דבר זה ששמעו מרבו! רבי יודא'לי בגודל ידיעתו ובקיאותו בלישנא קדישא של החת"ס, הבחין בעינו החדה שאין זה לשונו...
 
בעבודת בוראו עד יומו האחרון
בשנה האחרונה נחלה במחלה קשה אשר קננה בו, מחלתו לא שברה את רוחו, ולמרות ייסוריו הגדולים לא גרע ולא פסק מעבודת הקודש, גם בימיו האחרונים ממש בשכבו על ערש דווי, לא גרע ולא החסיר שום מנהג או קוץ של הלכה. תפילתו היתה מלאה כיסופין וערגה כמימים ימימה, התפילה הביאה את הסובבים להתעלות ולהתרוממות, ולא פסקה עד יומו האחרון. כל תיבה ותנועה היתה מלווה בייסורי גוף קשים מנשוא, אך הוא התייפח בניגון לבבי כבן המתחטא לפני אביו, וכל גופו רתח ולהט בלהבת אש התפילה.
בליל י"ד באב תשל"א עלתה נשמתו השמימה, לקול בכי וזעקת "שמע ישראל" מפי מקורביו ותלמידיו שנאספו ע"י מיטתו בביה"ח "שערי צדק" בירושלים.
בהלווייתו שהתקיימה למחרת מישיבת פרעשבורג, השתתפו והספידוהו תמרורים גדולי ישראל, ותהי מנוחתו כבוד בהר המנוחות, בחלקת הרבנים ע"י ציון רבה של פרעשבורג הגאון בעל "דעת סופר" זצ"ל.
אחד הספדנים בהלוויה, פתח ואמר: "הרי שבחיו של הנפטר הגדול דנן כה רבים, אין אנו יודעים במה להתחיל! נאמר רק דבר אחד; רבי יוסף נפתלי עצמו כתב בהקדמתו לדרשות הח"ס (קונטרס "קרית סופרים" עמ' ו), בשם חותנו ששמע מאביו הגרש"ס מקראקא בן החת"ס, כי הגה"ק רבי מרדכי באנעט זצוק"ל אמר שהבטה בכתב ידו של החת"ס מסוגלת ליראת שמים, אם כן, הנפטר דנן שכל ימיו היה אדוק ושקוע בכתבי החת"ס, אין ספק שכל כולו היה 'א שטיק יראת שמים'!"
זכה הגה"צ רבי יוסף נפתלי זצ"ל, ופירות עמלו האדיר משמשים ומפארים את עולם התורה וההלכה עד עצם היום הזה.



רבי ברוך הגר מסערט-ויז'ניץ


 
 
 
 
 
 
 
 

 


Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים