--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> קהילות >> ערים (+1000) >> רדאוץ >> ספר רדאוץ >> עמודים 119-131
 
רדאוץ
קהילה יהודית בצמיחתה ובשקיעתה

התאגידים המקצועיים, מועדונים ואירגונים רעיוניים, חיי התרבות בקהילה, ספורט.
 
   

התאגידים המקצועיים
אגודות רשמיות של בעלי מקצוע הוקמו ברדאוץ מאוחר יחסית. הצו הקיסרי מ-1804 איפשר לבעלי מקצוע להתאגד, ובצ'רנוביץ, סירט וסוצ'אבה הוקמו תאגידים מחוזיים של בעלי מקצוע.
ברדאוץ התארגנו בעלי המלאכה בגילדות (התאגדויות) פנימיות התנדבותיות. בשנת 1853 היו חמש גילדות:
א) גילדת הסנדלרים.
ב) הגילדה המאוחדת של: הבנאים, המסגרים, הנגרים והנפחים.
ג) הגילדה המאוחדת של: הבורסקאים ומעצבי הכובעים.
ד) הגילדה המאוחדת של: האופים, הטוחנים, החבטנים והרצענים.
ה) הגילדה המאוחדת של: חייטים, פרוונים, עושי כפפות ואורגים.
נראה שההתאגדות לא נעשתה בכל מקרה על פי עקרון הקירבה המקצועית. בראש כל גילדה עמד "אומן הגילדה". ברשותו היה דגל הגילדה (לכל גילדה היה דגל משלה), החותמת ומסמכי הגילדה. כל גילדה ערכה בחינות לחניכים והנפיקה תעודות.
הגילדות המקצועיות ברדאוץ היו מאורגנות למופת והחזיקו מעמד עד להנהגת האגודות המקצועיות ע"י השלטונות ב-1883, בהן ההשתייכות היתה חובה לכל בעל מקצוע מורשה. בעלי המקצוע השונים אורגנו ב-8 אגודות. בתקופת הרומנים קיבלו האגודות שמות רומניים וכל מסמכיהם התנהלו ברומנית.
ב-1936 בוטלו כל האגודות המקצועיות (הן לא היו קיימות בממלכה העתיקה) וכל בעלי המקצוע השתייכו לתאי בעלי-המלאכה (Camera de munca), אשר ערכו את הבחינות והנפיקו תעודות מקצועיות.
התאים המקצועיים הרומנים היו:
1. תא החקלאות Camera de agricultura אשר מתפקידו היה לקדם ולשפר את החקלאות במדינה. יושב הראש הראשון של תא זה היה ולריאן רוס-שינדלאר, שהיה בעצם כלי משחק בידי המפלגות השונות שהיו בשלטון.
2. ב-1930 נוסד על פי חוק משרד הבריאות:
התא של הרוקחים במחוז רדאוץ Colegiul farmaceutic de judetului Radauti. רוקח הורשה לעסוק במקצועו רק אם היה חבר תא זה.
3. על פי אותו חוק נוסד גם:
התא של הרופאים במחוז רדאוץ Colegiul medical de judetului Radauti בראשותו של רופא המחוז ד"ר פוגל.
רופא היה רשאי לעסוק ברפואה רק אם השתייך לתא זה.
4. על פי חוק מ-1935 נוסד:
תא עורכי הדין Baroul advocatilor. לדיקן תא זה נבחר עו"ד ד"ר אראסט נסטאסה ואחריו שימש בכהונה זאת עו"ד ד"ר אגון פאטאק. 
 

מועדונים ואירגונים רעיוניים
הפעילות התרבותית הפומבית של אוכלוסיית רדאוץ ניכרת רק החל באמצע המאה הקודמת. הכוונה לפעילות תרבותית שאינה קשורה לדת. עקרונית היתה גישה לפעולה זאת לכל תושבי העיר ללא הבדל דת או לאומיות. גם סביב רעיונות דתיים או לאומיים התלכדו תושבים והקימו מועדונים או אירגונים, אך אין אלה מעניינינו בפרק זה.
ב-1862 הוקם המועדון הראשון ברדאוץ, מועדון הקזינו אשר מנה ב-1871 78 חברים. לאחר האספה הכללית של חברי המועדון ב-1927 פגה פעילותו.
ב-1851 הוקם בצ'רנוביץ "אירגון לשיפור החקלאות", כדי לקדם את החקלאות בבוקובינה, וב-1870 נפתח ברדאוץ סניף של אירגון זה בשם: המועדון המחוזי לחקלאות עם 55 חברים רשומים. יושב הראש הראשון היה מפקח החקלאות קרל וילהלם אמברוזיוס. תחת שלטון רומניה פסקה פעילות מועדון זה.
ב-1870 נוסד מועדון הקלעים על ידי 130 תושבים, אשר הקימו שנה לאחר מכן את "גן-הקלעים" Schuetzengarten ובו מבנה בעל אולם עם במה, חדרי-אורחים ומסעדה. בגן היה גם מטווח בו השתמשו עד 1912, כאשר על שטח המטווח הוקמה תחנת החשמל. בגן היתה גם בריכת-שחיה, שקיבלה את מימיה מהטופליצה, אשר באותם הימים היתה עדיין נקיה יחסית.
עד מלחמת העולם הראשונה היה ה Schuetzengarten-מקום מרגוע מלא אורחים בימי ראשון וחג. באולמיו התקיימו חגיגות והופעות לרוב.
המועדון לא המשיך לפעול אחרי מלחמת העולם הראשונה. בעלותו עברה לעיריה, אשר מכרה את המבנה לסוחר היהודי כ"ץ, שהקים בו בית-חרושת למוצרי ברזל.
המועדונים: "מועדון הארצי לעזרה של הצלב-האדום" ו"מועדון הזמרה" נוסדו בעשור האחרון של המאה ה-19 ופעלו עד מלחמת העולם הראשונה.
ב-1900 נוסד ברדאוץ מועדון ותיקי החיילים המשוחררים וב-15 ביוני 1901 חגגו את פתיחתו במסיבת-גן מפוארת, שנערכה ב-Schuetzengarten. המועדון היה פתוח לכל חייל משוחרר ללא הבדל דת או לאומיות. במלחמת העולם הראשונה, כאשר אנשי המשטרה בעיר היו מגויסים, היוו חברי מועדון זה את המשמר האזרחי. עם סיום השלטון האוסטרי בא גם סופו של מועדון זה.
בין שאר המועדונים והאירגונים הרעיוניים ראוי לציין את: המועדון הסוציאל-דמוקרטי “Vorwaerts” ("קדימה"),"המועדון לצייד", "אירגון הסוחרים של רדאוץ", "אירגון מורי ביה"ס היסודיים", "אירגון מורי ביה"ס התיכוניים", "אירגון גמלאי מוסדות ציבור" ואחרים.
ב-1925 נוסד מועדון האספרנטו “TAGIGO” (=עלות השחר). ב-1927 היו בו 120 חברים שהשתתפו בקורסים ללימוד האספרנטו.
ב-17 במאי 1925 נוסד "מועדון המוסיקה". בין מייסדי המועדון היה המורה היהודי ד"ר ויינשטיין - צ'לן.
מבין המועדונים והאירגונים הרומניים ראוי להזכיר את: מועדון Hatmanul Luca Arbore שהקים את מגרש הספורט ONEF. השימוש במגרש זה נאסר על מוסדות ספורט אחרים. הוא נחנך ע"י המלך קארול השני ב-11 באוקטובר 1935.
לאחר שובו של המלך מגלותו, נתארגנו על פי צו מלכות כל התלמידים של בתי הספר התיכוניים באירגון טרום-צבאי כעין גדנ"ע (גדודי-נוער) בשם:Cohorta Cercetasilor.
שנים אחדות לאחר מכן הפכו חבר אירגון זה ל: “Straja Tarii” (=שומרי המדינה). אירגון זה נוהל ע"י השלטונות.
 
 

 

  

חיי התרבות בקהילה
חיי התרבות בקהילה היהודית ברדאוץ התנהלו תחילה סביב בתי הכנסת ועל רקע דתי. ה"חצרות" של הרביים, אשר ריכזו סביבם מאות חסידים, בעיקר בערבי שבת ובערבי חג ומועד, טיפחו את התרבות התורנית והתלמודית, וזה סיפק את רוחו של היהודי.
כאשר רעיונות האמנציפציה והציונות הבקיעו את חומות החסידות והקנאות, החלו יהודי רדאוץ להשתתף בפעילות תרבותית בעיר, בהצטרפם למועדונים לא יהודיים (במידה שדריסת רגלם היתה רצויה) ובעיקר בפעילות תרבותית ציונית.
האירגונים הציוניים על כל הגוונים ערכו חגיגות חנוכה, חגיגות פורים, חגיגות שמחת-תורה; נערכו הרצאות על נושאים ציוניים או יהודיים כלליים והוזמנו אישים דגולים להרצאות אורח, שנערכו בדרך כלל באולם של "הבית הגרמני", ומשכו קהל רב. גם הופעות אומנים ולהקות-תיאטרון יהודיות היו מקובלות בקהילה והוסיפו חיות לחיים התוססים של יהדות רדאוץ.
כך יש לציין את ההופעה של שחקן התיאטרון הנודע בולוף (המכונה גם בן-צבי) עם להקתו, שהציגו בראשית אפריל 1928 את המחזה "האב" של סטרינדברג בשפה האידית. אם נזכיר את המופעים התרבותיים בסדר כרונולוגי, ראוי לציין: את ביקורו של הרב שור מוארשה, שהרצה 4 ערבים בפני קהל רב, במרץ 1929. ב-28 ביולי אותה שנה נערכה אספת-אזכרה רבת משתתפים לד"ר בנימין-זאב הרצל ליום השנה ה-25 לפטירתו.
בנובמבר 1929 התארח ברדאוץ תיאטרון האופרטי הוילנאי עם ה"כוכבים" אנה לרנר ודוד זילברמן והציגו 3 אופרטות באידיש: "הנערה המאושרת", "לילה של אהבה" ו"פעם במאי".
ב-16 בספטמבר 1930 נאם המנהיג הציוני ד"ר שמריהו לוין בפני קהל שמנה מעל אלף מאזינים נלהבים.
ב-11 באוקטובר 1931 נשא נאום איש הספרות ניגר מניו-יורק על הנושא: "המשבר בחיים היהודיים".
ב-23 במאי 1932 נאם סגן-היושב-ראש של התנועה הרביזיוניסטית, מאיר גרוסמן, בפני קהל רב.
ב-3 באוגוסט 1932 הציג התיאטרון האופרטי מניו-יורק, עם ה"כוכבים" אנה מילס ויוליוס נתנזון האופרטה "אוי איז דאס א ינגל" (אוי, זהו בחור), באידיש, כמובן. באותה תקופה הופיע השחקן לשעבר של התיאטרון הוילנאי "דיי וילנר טרופה" Die Wilner Truppe)), יוסף קאמן (אביה של שחקנית "הבימה" ליה קניג) בהצגת-יחיד (מאז שנקטעה אחת מרגליו, נאלץ להופיע בהופעות יחיד), בהציגו קטעים מהצגות שונות (של שלום עליכם בעיקר) כשהוא משחק בו זמנית תפקידים אחדים. ההופעה היתה מרשימה מאוד.
כתבי-עת
התנועות הציוניות, בעיקר תנועות הנוער, הוציאו עלונים פנימיים בדרך כלל מודפסים במכונת-כתיבה ומשוכפלים. אולם היו גם נסיונות להוציא כתבי-עת ועיתונים היתוליים וסאטיריים. כך הוציא עו"ד ראובן לאנג את כתב-העת: "ההתחלה" Der Anfang. רק חוברת אחת ראתה אור והיתה מיועדת לנוער היהודי ברדאוץ.
לקראת פורים הדפיס והפיץ חבר תנועת "פועלי-ציון", צייגר (אביה של רוזה צייגר), עיתון היתולי, ולקראת חג השבועות את העיתון הסאטירי: "לוקשן לשבועות" (אטריות לשבועות).
פרט לכך קראו רבים מיהודי רדאוץ את העיתון היהודי בשפה הגרמנית: Ostjuedische Zeitung (עיתון יהודי המזרח) שיצא לאור בצ'רנוביץ. 
 

ספורט
הספורט רכש לו מקום מכובד אצל הנוער היהודי ברדאוץ. ספורטאים יהודים ברדאוץ הצטיינו, ושמם הלך לפניהם בבוקובינה וגם ברחבי רומניה העתיקה.
באוגוסט 1912 נוסדה אגודת הספורט היהודית "הגבורה". בין המייסדים היו האחים דרוקמן (אחד האחים, פרופ. ד"ר אדולף דרוקמן, כיהן באוניברסיטה העברית בירושלים).
אחרי מלחמת העולם הראשונה אורגנה מחדש האגודה ע"י: ד"ר פרמינגר, עמנואל רוזנר, המהנדס עמנואל האלברכט, ד"ר א. מכל, ד"ר י. פייגר, המהנדס ז'אק גולדשלגר, ד"ר זונטאג, דוד מכל, ד"ר מ. ויינשטיין, מקס ובר, אריה וולוך והמהנדס אברהם פייגר (שהיה מנהל מחלקת הטניס של "מכבי" תל-אביב וחבר הנהלת "מכבי" העולמי).
מהתחלות צנועות התפתחה האגודה, בעיקר אחרי מלחמת העולם הראשונה, למועדון ספורט מן המאורגנים ביותר בבוקובינה. עם הזמן התרחבה האגודה וכללה כמעט את כל ענפי הספורט. בעיקר הצטיינו ספורטאי "הגבורה" באתלטיקה קלה ובהתעמלות. בחגיגת הספורט הגדולה של "מכבי" צ'רנוביץ ב-,1920 השיגה "הגבורה" 15 פרסים מתוך 20 הפרסים שחולקו.
מגרש הספורט של "הגבורה" היה ממוקם מאחורי הקסרקטין של גדוד הארטילריה; אירועי הספורט, שנערכו ע"י המועדון התפרסמו בכל רחבי בוקובינה ומשכו קהל רב. שיא הפעילות הספורטיבית הושגה כאשר בשנת 1935 השתתפו 24 מבחירי הספורטאים של "הגבורה", בהנהגת ד"ר מ. ויינשטיין וד"ר א. מכל, ב"מכביה" השניה בארץ-ישראל.
בעקבות הרדיפות האנטישמיות שלפני מלחמת העולם השניה, נאלצה "הגבורה" להפסיק את פעילותה ומתקנים רבי-ערך ירדו לטמיון. למרות זאת הצליח המועדון לחדש את פעילותו אחרי ששרידי ספורטאיה ופעיליה חזרו מטרנסניסטריה. בהנהגת ד"ר י. פייגר חודשה פעילות ענף ההתעמלות והוקמה קבוצת כדורגל. בהנהגת ד"ר א. מכל הצליחה קבוצת הכדורגל להשיג את האליפות בבוקובינה הדרומית, אחרי מאבק עיקש נגד קבוצה רומנית.
ב-1947 ערכה "הגבורה" חגיגת ספורט גדולה לרגל ציון 35 שנים לקיומה. זאת היתה ההופעה האחרונה של המועדון, כי זמן קצר לאחר מכן סגרו השלטונות את המועדון והחרימו את מתקניו.
פרט לאגודת הספורט "הגבורה" פעלה בעיר גם אגודת הספורט היהודית "יאסק" IASC (Juedischer Arbeiter Sport Club). אגודות הספורט האחרות היו; האגודה הגרמנית JAHN והאגודה הרומנית HATMANUL LUCA ARBORE.
 

קבוצת מתעמלות "הגבורה" מ-1934

קבוצת הכדורגל "בורוכוב" משנות ה-30
 

קבוצת מתעמלות עם מאמנן אדולף פייגר, בשנות ה-30.


תעודת פרס השתתפות של ספורטאית "הגבורה" רדאוץ

סמל "מכבי רומניה", שענדו ספורטאי "הגבורה" רדאוץ, אשר השתתפו במכביה השניה בארץ ישראל ב-1935.
 
תעודה המסמיכה את מוניו בולר כמאמן ספורט.
 


תעודת אחת המשתתפות במכביה השניה

קבוצת ילדים בליווי מדריך במסגרת אגודת הספורט "הגבורה"

 

 

 

   

Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים