--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף

דף הבית >> קהילות >> עיירות וכפרים (500-) >> נ-צ >> פטראוץ

Petrăuţi פטראוץ
מינה מרים לרר

שלושה חדרים – "גטו" למאה ושמונים יהודים
ליד העיר (Petrăuţi) מן הכפר פטראוץ ,(Meer) שמי מינה  רים לרר, לבית מר .(Strojineţi) סטרוז'ינץ ביולי 1941 הגיעו גייסות הצבא הרומני. יום לאחר כניסתם גורשו כמאה ושמונים יהודי פטראוץ דה-ז'וס מבתיהם. אני ובעלי היינו ביניהם. הורשינו לקחת עימנו את חפצי הערך שלנו, והוכנסנו לאחד הבתים, שהפך לגטו. הבית היה בן שניים או שלושה חדרים, ובקושי יכולנו להתנועע במקום. ללא אישור מפורש מן הקצין, שפיקד על יחידת השמירה עלינו, לא הורשה איש לעזוב את בית היהודים. מדי פעם הורשה בן-משפחה אחד לצאת כדי לרכוש מצרכים. מרבית הנוצרים הרומנים תושבי המקום עזרו ברצון לכלוא את היהודים. בפטראוץ דה-ז'וס לא הגיע המצב עד אז לכדי פעולות כמו במקומות אחרים, וכפי את מפקד היחידה שנכנסה לעיר, כי ,(Balan) הנראה שכנע ראש העיר, לוקה בלן יהודי המקום אינם מרגלים ואינם קומוניסטים. למרות זאת היו מקרים, שאנשים וילדיהם ברל (Schayer) נורו למוות, וביניהם הרש שניידר, יעקב ושרה שאייר וישראל. בגטו עצמו נפטר מהתרגשות אבנר בלום.

רצח המוני בפטראוץ
אך המצב לא נותר כך זמן רב. פורעים פרצו לבתים וירו  למוות כמעט בכל איזידור דויטש, ,(Stettner) הדיירים. למיטב זכרוני, היו בין הנרצחים פרץ שטטנר שורה דרוקמן ,(Schaerf) יוסל דרוקמן, אברהם לייזר, הרש דרוקמן, רבקה שרף וליזה שרף. גם בצ'יודין נורו למוות כל יהודי המקום מיד עם כניסת הגייסות. רק הרופא, ד“ר ואלד, ואשתו נותרו בחיים; הם הסתתרו באחד היערות.

הגירוש מפטראוץ לסטרוז'ינץ
לאחר כשלושה שבועות גורשנו מפטראוץ. צעדנו ברגל בליווי חיילים לסטרוז'ינץ, ושם הוכנסנו לבניין בית הכנסת. בעיר שהו כבר מגורשים יהודים מן הכפרים ברהומט ,(Panca) פנקה ,(Jadova) והיישובים הקטנים שבמחוז, כמו ז'אדובה ועוד. הם כונסו בחצר שבקרבת בית הכנסת. סבלנו מרעב ומקור, (Berhometh) ואיש לא התעניין בגורלנו. רוב יהודי צפון בוקובינה הואשמו בכך, שבשנות השלטון הרוסי הם היו כביכול קומוניסטים. מיד עם פרוץ המלחמה גורשנו איפוא ברגל דרך בסרביה לטרנסניסטריה. עברנו עינויים נוראיים בצעידה במשך שבועות ארוכים מתחנת ז'נדרמריה אחת לשנייה, ברעב ובקור. תוך כדי הצעידה לקחו החיילים לרבים מאיתנו וביניהם בעלי, את נעליהם, והם המשיכו ללכת יחפים. בלילות לנו תחת כיפת השמיים, תוך אימה מהתנפלות חיות טרף ומהתנכלויות של שודדים. איכרים בסרבים התנפלו עלינו לעיתים קרובות ובזזו את מעט דברי הערך, שעוד נותרו ברשותנו.

הגירוש מסטרוז'ינץ
לאחר כשבוע יצאנו לדרך, קבוצה של כארבע מאות איש, מלווים בז'נדרמים. ,(Mahala) ילדים קטנים וחולים הוסעו בעגלות. בדרכנו עברנו את מאהלה (Secureni) סקורני ,(Noua-Sulita) נואה-סוליצה ,(Bojan) צ'רנוביץ, בויאן ועוד, עד שהגענו לאטאקי. כל הדרך היו הז'נדרמים מתנכלים לנו. במאהלה, למשל, היכה אחד החיילים את חותנתי ברטה קיסמן-לרר בראשה במקל, מתוך פרץ של שנאה, עד שנפלה שותתת דם ונפחה את נשמתה. בדרך לצ'רנוביץ רתמו את בעלי לעגלה כדי לבלום אותה במורד הדרך, ותוך כדי כך הצליפו בו הז'נדרמים בשוט. בצ'רנוביץ עצמה הצליחו כמה מגורשים להימלט, כשהז'נדרמים ישבו במסעדה. אך כשהבחין מפקד השיירה בחסרים, איים לנקום בנו על כך. לעומת זאת, בבויאן התייחס אלינו מפקד התחנה בצורה אנושית, חילק לנו לחם והרשה לנו לישון  בלילה בבתים ריקים. לפני שיצאנו שוב לדרך, דאג לספק לנו לחם. אמרו שהיה נשוי ליהודייה ועל-כן חש צער על מצבנו. במהלך הצעידה הארוכה מתו רבים, ורבים אחרים נורו למוות, כשנפלו חסרי-אונים בצידי הדרך.

רצח המוני באטאקי
לבסוף הגענו לאטאקי. בדרך הציע בעלי לאחד האיכרים את אולרו תמורת מעט לחם. הוא דרש משהו בעל-ערך רב יותר וחשב, שבלאו הכי לא נצטרך עוד את חפצינו, מכיוון שמובילים אותנו כדי להטביענו. ואכן, דבריו יימצאו כנכונים.
בבואנו לאטאקי, העביר אותנו המשמר לידי סרן, מפקד הז'נדרמריה, תוך מסירת דין וחשבון צבאי מעליב, בערך בזו הלשון: "אנו מביאים לסרן את הפרטים האלה מ…" הסרן ענה מלא-חימה: "מדוע? הוליכו אותם למקום ממנו באו, ירו בהם או הטביעו אותם, אני לא זקוק להם כאן."
לשמע דבריו הובילו אותנו המלווים לקרבת הדנייסטר, ומאוחר יותר, כשהחשיך, ישר לנהר. הם דרשו למסור לידיהם את הכסף ואת חפצי הזהב, כשאת האיסוף מבצע אחד המגורשים מקבוצתנו בשם כץ. הוא חשב, כי במוסרנו את הכסף ואת דברי הערך שלנו – נציל את נפשנו. אך כשקיבלו המלווים לידם את הכסף ואת דברי הערך, דחפו אותנו לתוך הדנייסטר. כשעמדנו במים, ירו בנו חיות הטרף במכונת-ירייה, ומאתיים איש נהרגו. המלווים מנו שישה אנשים בלבד, אך איש מאתנו לא העלה בדעתו להתנפל עליהם, גם לא כשהתברר, שאזלה להם התחמושת.
הם הניחו לנותרים בחיים לצאת מן המים תוך הבטחה, שלא יאונה להם כל רע.
יצאנו מן המים כמאתיים איש וקרסנו שותתי-דם על גדת הנהר. לאחר מספר שעות הריצו אותנו המלווים תוך כדי מכות לאורך הגדה עד למקום, שבו היה הדנייסטר עמוק מאוד, ובקתות הרובים ובברד של אבנים דחפו אותנו שוב למים. כמאה ועשרה אומללים טבעו. עם עלות השחר הסתלק המשמר ונעלם. בקרב תשעים היהודים, שנותרו בחיים, היו רבים שנפצעו קשה מן המכות וממטר האבנים, ובמצבנו זה הגיע לזירת האירועים קצין ז'נדרמריה מאטאקי, אשר ביקש, כנראה, לבדוק את פשר היריות הליליות. הוא החל לכתוב דין וחשבון על שאירע. ועוד התפלא, שתשעים איש הצליחו להישאר בחיים.
בין היהודים שטבעו היו ויוסף שטטנר מפטראוץ דה-ז'וס. (Mueck) פייבל גרייף, ליפא גרייף, מנדל מוק בקבוצה שלנו היה גם השוחט מז'אדובה, שניספה עם משפחתו. לאחר הרצח ההמוני באטאקי הובלו הנותרים בחיים לסקורני, ומשם בספטמבר- ביידינץ נמצאו כבר מגורשים רבים, וכמו .(Edineţ) אוקטובר הועברנו ליידינץ בכל המחנות גם כאן היתה מצוקה נוראה. כמקום מקלט שימשו בתים הרוסים ואורוות. באוקטובר שוב ניתנה פקודת גירוש. שוב מסע רגלי, היעד - טרנסניסטריה. השיירה מנתה כאלף איש, וביניהם בעלי ואני; גם הרב מסטרוז'ינץ עם משפחתו והרב מברהומט, שכונה יעקב רב היער, ומשפחתו היו במשלוח זה. צעדנו ברגל ובדרך נורו רבים למוות, בהם – עד כמה שאני ,(Casauţi) עד ליער של קסאוץ אהרן לייב וסרמן, שנזי ,(Corcesti) זוכרת – חזקל לאופמן-וגנר מקורצ'שטי וסרמן ושנזי גרייף, כולם מפטראוץ דה-ז'וס. הם היו חלשים מכדי להמשיך ללכת ולא שרדו את המסע. חיות הטרף שכנעו כמה אומללים להישאר במקומם, כי מכוניות עומדות להגיע ולקחתם, וזאת כדי שיהיו קורבן לכנופיות שודדים. לפעמים, אומנם, הגיעו עגלות, שעליהן הועלו המותשים, אך הסיעו אותם לכיוון ההפוך, שם המתינו להם כנופיות של כפריים, ששדדו מהם את כל חפציהם, כולל הבגדים. הכנופיות או החיילים הרגו את חסרי המזל וקברו אותם בקברי אחים בצידי הדרך. כנופיות כאלה עקבו אחרי קבוצות המגורשים הצועדים והיו מוכנים עם מעדרים, כדי שיוכלו לחפור במקום קברים לאומללים.
מקסאוץ הלכנו הלאה, ולאחר זמן קצר הגענו אל מול העיר יאמפול שלחוף הדנייסטר. ביאמפול נמצא צבא גרמני, ושם לראשונה, הפלא ופלא, קיבלנו עם הגיענו קפה ולחם.
מתוך עדותה ב"יד ושם"
מגרמנית: גד סובול


Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים