--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף

דף הבית >> קהילות >> עיירות וכפרים (500-) >> נ-צ >> צירש

Cireşi צ'ירש

אבק הדרך היה ספוג בדם הנרצחים
רוב היהודים התפרנסו ממסחר, ומעטים, בעלי האחוזות, עסקו בחקלאות. הם התארגנו בתור קהילה עצמאית, ובמקום היו בית כנסת ו"חדר". ב 1930- חיו בצ'ירש 106 יהודים.
בתקופת השלטון הסובייטי (יוני 1940 - יוני 1941 ) גורשו שתי משפחות יהודיות לסיביר.
ביולי 1941 נכנסו חיילים רומנים לכפר. כמעט כל היהודים במקום נרצחו באכזריות בידי שכניהם הנוצרים; אם ובתה נקשרו לעגלה, ראשיהן כלפי מטה, כשהן נגררות לאורך ארבעה ק"מ עד שנהרגו. בת של ישיש שנרצח נאלצה לחפור
את קבר אביה, ולאחר מכן נרצחה גם היא והושלכה לתוך הקבר.
שיירה של מגורשים מהעיירה בנילה ע"נ הסירט, שעברה דרך הכפר, העידה, כי אבק הדרך היה ספוג בדם הנרצחים.
המעטים, שנותרו בחיים, נכלאו בבית הכנסת בסטרוז'ינץ, ומשם גורשו ב"מצעד המוות" לטרנסניסטריה.
מתוך פנקס הקהילות, כרך ב', עמ' 487

 

סידי פוקס-איידינגר
רצח אכזרי של ישוב שלם
הוריי ואני ברחנו מהעיר טימישורה לצ'רנוביץ בשנת 1940 , לאחר כיבוש צפון . בוקובינה בידי הסובייטים. הייתי בת 11
אבי, מוזס פוקס, קיבל עבודה כמנהל בית ספר בכפר צ'ירש, ושפת ההוראה בישוב זה היתה רומנית. הרוסית  האוקראינית נלמדו כשפות זרות, ואבי שלט בהן.
עם נסיגת הסובייטים ברחנו ברגל לסטרוז'ינץ ומשם לצ'רנוביץ.
אבי נעצר בימים הראשונים לאחר נסיגת הצבא הרוסי בעיר צ'רנוביץ ונשלח למחנה סדגורה. לאחר מספר ימים הצליח להימלט מהמחנה, חזר אלינו לגטו והועסק בהוראה בבית היתומים היהודי.
הצלחנו להשיג היתר להישארות בעיר ולא נשלחנו לטרנסניסטריה. מאוחר יותר סיפרו לנו, שכל היהודים, שנותרו בצ'ירש, נרצחו על ידי התושבים הרומנים באכזריות רבה. רבים נקשרו לרגלי סוסים ונסחבו בחוצות הכפר עד שנפחו את נשמתם.
מגרמנית: זיגי טויטלר ודב שי


Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים