הכפר והיהודים בו

קנדרני, כפר בקצה הדרום-מערבי של בוקובינה, מערבית לעיר דורנה, היה מיושב רומנים,גרמנים ויהודים; שמם של רבים מאוד מבין התושבים הרומנים הוותיקים של קנדרני היה CANDREA.
בכפר עצמו עובר הנהר דורנה, ולכן היה שמו של הכפר במקור DORNA-CANDRENILOR, בקיצור קנדרני ובפי היהודים קנדרן.
בכפר היו אז, נוסף לרומנים, כ-80 משפחות גרמניות וכ-25 משפחות יהודיות; יחסיהם היו טובים עד לעלייתו של היטלר לשלטון בשנת 1933.
אני מתאר בעיקר את התקופה שלאחרי מלחה"ע הראשונה, בהיותי יליד תקופה זו.
היהודים הראשונים הגיעו לקנדרני- כנראה באמצע המאה ה-19 מסביבות ויזניץ וסוציאבה.
זלמן פכט אשר נולד בשנת 1885 והיה גבאי בית-הכנסת בכפר, סיפר לי בזמנו שבנו את בית-הכנסת בסוף שנות ה-80 במאה ה-19.
תקופה קודמת זו מתוארת בכתבתו של מר אפרים פיסטינר.
אוסיף כמה פרטים שאותם אני זוכר מפי אבא ומפי כמה יהודי אחרים מקנדרני.

צילום נוף בקנדרני מקור: Iata Lumea

בית הכנסת בכפר

בית-הכנסת היה מרכז החיים הרוחניים בקהילה היהודית הקטנה בקנדרני.
שם היה בית-המדרש, וב-"פוליש" היה בית-ספר עברי קטן; באמצע השבוע ובשבת אחה"צ שימש ה-"פוליש" "קן" של "הנוער-הציוני" בכפר.
חיי הרוח בקנדרני היו ספוגים יהדות וציוניות.
ב"ימים הנוראים" עבר לפני התיבה לתפילת שחרית לייבלה שוהל שקולו היה ערב, יפה ומקובל על הבריות, ולתפילת "מוסף" עבר ה-שו"ב יחזקאל שיבר; כאשר אחד מבעלי התפילה הסתכסך עם הקהל, היו מזמינים "בעל תפילה" אחר, ע"פ רוב מדורנה, וכך היה מופיע – מדי פעם – חזן ("קנטור") אשר גם היה מנעים לנו את אותו מוצאי שבת עם קונצרט של חזנות ושירי יידיש בבית המדרש; למחרת היה הדבר לשיחת היום בפי יהודי קנדרני.